בצל האפודים הצהובים הצרפתיים: ארדואן סוגר חשבון עם גזי פארק

במהלך חודש דצמבר, הנושא העיקרי שהעסיק גולשים רבים ברשתות החברתיות הטורקיות היה מעצרם של האקדמאים הטורקים אשר לקחו חלק במחאת גזי פארק ב-2013. שלא במפתיע, התזמון של המעצרים במקביל להפגנות הענק של מחאת "האפודים הצהובים", כשחלק מן הגולשים הטורקים יצרו הקבלות בין שני האירועים. כמו בסוגיות רבות אחרות, גם בנושא זה הגולשים ברשתות החברתיות הטורקיות היו מחולקים לשני מחנות: אלו שתמכו בעמדתה של הממשלה הטורקית, הרואה באירועי גזי פארק ניסיון להפלת ממשלו של ראש הממשלה דאז והנשיא כיום, רג'פ טאיפ ארדואן, והאזרחים שיושבים באופוזיציה אשר רואים במחאת גזי פארק הפגנה לגיטימית.

בדומה להפגנות בצרפת, במהלך מחאת גזי פארק משטרת טורקיה ביצעה מעצרים נרחבים בקרב המפגינים. אך גל המעצרים שהתחיל ב-2017 עם מעצרו של עוסמן קבלה, המכהן כחבר המועצה המייעצת של הקרן 'החברה הפתוחה' של ג'ורג' סורוס, שינה את התמונה כולה.[1] בעת מחאת גזי פארק, קבלה תרם משמעותית בארגונה ומימונה של המחאה. מאז עצירתו של קבלה, ניתן היה להבין כי הנשיא ארדואן החליט לא לשבת בחיבוק ידיים נגד מארגני מחאת גזי פארק. כחלק מניסיון זה לשבור את המחאה, ב-9 בנובמבר טורקיה כולה הופתעה מחדש כשהמשטרה עצרה את שלוש עשרה האקדמאים שלקחו חלק באירועי גזי פארק. כאשר שמונה מהם שוחררו כעבור שבוע ימים, הנושא הפך להיות מבין הנושאים החמים ביותר בטורקיה המקוונת, באותו הזמן בו מחאת "האפודים הצהובים" פקד את צרפת.[2]

תומכים רבים של מחאת גזי פארק הזדהו עם מפגיני "האפודים הצהובים" והחלו לצייץ בטורקית עם התגית "Sarı Yelekliler" (אפודים צהובים בטורקית), והביעו בכך את תמיכתם במאבקם של אלו נגד הממשלה הצרפתית.[3] באופן טבעי, הגולשים ברשת החלו לדון בדמיון ובשוני בין מחאת גזי פארק לבין תנועת המחאה הצרפתית. אך כפי שניתן לראות, מחאת "האפודים הצהובים" לא הצליחה לגרום לטורקים לצאת לרחובות. בכדי להבין זאת, חשוב לציין את השוני המובהק בין שתי המחאות: בעוד שבצרפת המונים המזוהים בעיקר עם הפריפריה מתלוננים על יוקר המחיה, במקרה של מחאת גזי פארק בורגני איסטנבול ושמאלנים רבים לקחו חלק במחאה כדי להשמיע את קולם נגד ריכוז הסמכויות הגובר של הממשלה הטורקית. חשוב גם לציין כי משאל העם בעד הרחבת סמכויותיו של ארדואן ב-2017 והבחירות לפרלמנט ולנשיאות ב-2018 שהסתיימו עם ניצחון מוחץ של ארדואן ככל הנראה שמו קץ לתקוות הגולשים לשינוי הפוליטיקה הטורקית, ומנעו מהם ככל הנראה לצאת לרחובות גם כעת.

לצד הגולשים המזוהים עם האופוזיציה, תומכי ארדואן גם הביעו את דעתם בנוגע למעצרים ולמחאת "האפודים הצהובים". שלא במפתיע, גולשים אלה אימצו את העמדה של הממשלה הטורקית ותייגו את עוסמן קבלה ואת האקדמאים כמשתפי פעולה של ג'ורג' סורוס אשר לטענתם ניסה להפיל ממשלות רבות בעולם. בהקשר זה הצביעו תומכי ארדואן על גאורגיה, סרביה, אוקראינה ומדינות ערב שחוו ב-"הפיכות צבעוניות".[4] באופן לא מפתיע, הביקורת על סורוס הגיע לאחר הצהרתו הדרמטית של הנשיא ארדואן כי "מי שעומד מאחורי עוסמן קבלה הוא היהודי ההונגרי ג'ורג' סורוס".[5]

הנושא צבר תאוצה אף עוד יותר כאשר משטרת טורקיה פרסמה צו מעצר נגד שחקן התאטרון ממט עלי אלאבורה החי באנגליה עקב פעילותו כמנהיג במחאת גזי פארק.[6] בנוסף לאלאבורה, במסגרת אותה הפרשה נפתח תיק חדש גם נגד העיתונאי ג'אן דונדאר החי בגרמניה אשר הואשם בעבר בבגידה עקב חשיפת מידע מסווג של ארגון הביון הטורקי.[7] לפי משטרת טורקיה, אלאבורה ודונדאר פעלו לפי ההוראות של קבלה וסורוס וניסו להפיל את הממשלה.[8] 

משתמשי הרשתות הטורקים לא נשארו אדישים גם לאחר שמתנגדי ארדואן החלו להפיץ את הציוץ של חבר הפרלמנט הארמני של המפלגה הכורדית גארו פאיילאן, בו צייץ ושאל "אז זה לא היה פשע, למה היום כן?", וצירף את תמונתו של ארדואן עם סורוס משנת 2003.[9]

תומכי ארדואן ניסו להצדיק את צווי המעצר כשהצביעו למעצרים של מפגינים שביצעה משטרת צרפת. גולשים אלה אף לעגו על המצב בצרפת והתחילו לצייץ בתיוג "אנחנו מודאגים"[10] עקב התקריות בפריז ובבריסל. בנוסף גולשים אשר מזדהים עם שלטונו של הנשיא ארדואן הציעו לפעילי גזי פארק להשתתף באירועים בצרפת עם התגית "המופרעים לצרפת"[11] וציינו כי "הבוגדים לובשים צהוב אך הצבע שלנו ידוע (אדום כמו דגל טורקיה)".[12]
 

הנשיא ארדואן גם הוא בחר להעשיר את שיח הציבורי כשלעג באופן אישי למתרחש בצרפת באומרו "אתם זוכרים בעת אירועי גזי פארק על הקיר ריססו את הסיסמה "הדיכוי התחיל עם כיבוש קונסטנטינופול ב-1453, אני מאוד מודאג והאם הם יכתבו בצרפת כי הדיכוי החל במהפכה הצרפתית ב-1789."[13][14] בנוסף, ארדואן ניסה להרתיע את מפגיני "האפודים הצהובים" הטורקים הפוטנציאלים באומרו כי עליהם לחשוב פעמיים לפני שיוצאים לרחובות כי "טורקיה אינה פריז או הולנד", ואם יעזו לצאת לרחובות העם הטורקי גם ייצא לרחובות כדי להתעמת איתם כפי שעשו בליל ניסיון ההפיכה הכושל ב-15 ביולי 2016.[15] כצפוי, הצהרותיו של ארדואן כבשו את הרשתות החברתיות כאשר אמירתו על המהפכה הצרפתית הפכה ללהיט. גולשים רבים הזהירו את אלה שמתכוונים לצאת רחובות בהשראת "האפודים הצהובים".[16]

לסיכום, השיח הציבורי ברשתות החברתיות מסביב לגל המעצרים, צווי המעצר, ההפגנות של "האפודים הצהובים" בצרפת והשפעותיהן על טורקיה מצביעים על הדומיננטיות של תומכי ארדואן בשיח הרשתי. לאור האזהרות של ארדואן ושל גולשים התומכים בשלטונו, דומה כי הגולש הטורקי המזוהה עם האופוזיציה נראה מורתע ופוחד לצאת לרחובות כפי שעשו ב-2013 באירועי גזי פארק. לצד השיח הציבורי, דומה כי הממשל באנקרה משתמש ברשתות החברתיות כדי לנסות ולמנוע התפשטות של מחאה כזו גם לטורקיה. השיח הרשתי והציבורי מצביע על עודף ביטחון עצמי של הממשל הטורקי ותומכיו. למרות כל זאת, הרשתות החברתיות בטורקיה ממשיכות לתפקד כערוץ היחיד במדינה המאפשר שיח פתוח, ביטויי אופוזיציה לשלטון ארדואן והצגה של מגוון דעות במרחב הציבורי הטורקי.