פרשת הירצחו של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, אשר פגעה משמעותית במעמדה הבינלאומי של הממלכה, חשפה טפח מעניין במאבקי הכוחות בסעודיה כיום. מאבקים אלו מתנהלים בין יורש העצר, הנסיך מוחמד בן סלמאן ובני בריתו, לבין גורמי הכוח העוינים אותו בתוך הממלכה, בדגש על מתחריו במשפחת המלוכה ואנשי דת מזרם ה"טוהר" (ה"צחוה") ומחוץ לממלכה, בדגש על איראן, קטר ותורכיה. מאבקים אלו מתנהלים גם בממד הווירטואלי, בו שני הצדדים משתמשים במגוון כלים ותחבולות ופועלים ללא לאות במטרה לערער זה את מעמדו של זה במסגרת השיח ברשתות החברתיות.
במאבק המתחולל ברשתות החברתיות, ידיהם של אנשי מוחמד בן סלמאן על העליונה. מעבר לעובדה שיורש העצר הצעיר הינו איש דור ה-Y, אותו דור שגדל אל תוך סביבה טכנולוגית מתקדמת ושרואה ברשתות החברתיות כר פעולה מועדף, עומדים לרשותו משאביה של המדינה, בשל מכלול הצווים והמינויים שעליהם חתם אביו הקשיש והחולה, המלך סלמאן. האחרון העניק לבנו ויורשו שליטה בכל המערכות הכלכליות והצבאיות במדינה ובכך שבר את הנוהג שהיה קיים עד אז במשפחת המלוכה – שמירה על איזונים ובלמים בין אגפיה השונים של המשפחה.
אחת מדרכי הפעולה המיוחסות לאנשי מוחמד בן סלמאן ברשתות החברתיות היא אימוץ שיטת הבּוֹטים (bots) – אותן תוכנות המיועדות לאסוף מידע או לבצע פעולות אינטרנטיות בדרך של חיקוי משתמש רגיל.[1] מדיווחים ערביים וזרים עולה, כי ממשלת סעודיה משקיעה סכומי עתק בפיתוח וברכישה של בּוֹטים המייצרים חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות. תכליתן של תוכנות אלו הינה להגביר את התמיכה בממשלת סעודיה, לנגח את יריביה מחוץ, ובהם איראן, תורכיה וקטר, ולעשות נפשות לתכנית הרפורמות "חזון 2030", הנחשבת לבבת-עינו של יורש העצר.[2]
מכיוון שחלק מהבּוֹטים מסוגלים להפיק יותר מ-100,000 ציוצי טוויטר ליום, השפעתם על המרחב הווירטואלי הסעודי כה גדולה עד שמומחים סבורים כי כיום מחצית ממשתמשי ה"טוויטר" בסעודיה הינם מלאכותיים.[3] הניו יורק טיימס אף טען כי לרשות יורש העצר עומד "צבא אלקטרוני" הפועל ברשתות החברתיות, מאתר אנשי אופוזיציה דוגמת ג'מאל ח'אשוקג'י ועושה נפשות לתכנית "חזון 2030". לדברי העיתון, אחד מנאמני יורש העצר, מהנדס מחשבים בשם עלי אא'ל זבארה, שהיה מקורב למנגנוני המודיעין הסעודיים, התברג לעמדה רגישה בחברת טוויטר, שאפשרה לו להתחקות אחר פעילי אופוזיציה סעודיים ולאתר מספרי טלפון וכתובות IP שלהם.[4]
חשיבות המרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות במאבק בין מוחמד בן סלמאן ליריביו ניכרת היטב גם בממד מקביל: מעצרים של עשרות אנשי דת, נסיכים ואנשי-עסקים וכן מגבלות תנועה שהוטלו בעיקר על אנשי דת. מעיון ברשימות אנשי הדת שנעצרו או שתנועתם הוגבלה בשנה האחרונה בהוראת יורש העצר, ניתן ללמוד שרשימות אלו אינן כוללות את חברי "מועצת חכמי הדת העליונה" (היא'ת כבאר אל-עלמאא') בני השמונים והתשעים, שאינם פעילים משמעותית ברשתות החברתיות וממילא אינם מסכנים את מעמד יורש העצר. לעומת זאת, רשימות אלו כוללות בעיקר אנשי דת בני 40 עד 60, הפעילים מאוד ברשתות החברתיות ולהם עוקבים רבים. כך למשל, לחשבונות הטוויטר של השיח' מוחמד אל-עריפי (יליד 1970) ושל השיח' סלמאן אל-עודה (יליד 1956, ממנהיגי זרם הצחוה האסלאמיסטי) יש כ-15 מיליון עוקבים.
למותר לציין שגם יריביו של מוחמד בן סלמאן אינם טומנים ידם בצלחת ופועלים ללא לאות ברשתות החברתיות. כך למשל, הם מנהלים חשבון טוויטר ססגוני בשם "עצורי המצפון" או "עצורי הדעה" (מעתקלי אל-ראי) המפרסם מדי כמה דקות ציוצים המעדכנים את הציבור באשר למצבם של אנשי הדת, הסופרים והעיתונאים שנעצרו בסעודיה, ובפרט מאז נובמבר 2017, כולל פרטים אודות הכבדת תנאי מעצרם, עינויים שהם עוברים והסיבות למעצרם.[5] לעתים אף מתארגנים דרך חשבון זה קמפיינים וירטואליים שנועדו להגביר מודעות לסוגיות רלבנטיות פרטניות, כגון מחאה נגד החזקתם בתנאי בידוד.
המאבק ברשתות החברתיות בין מוחמד בן סלמאן ליריביו בא לידי ביטוי לא רק סביב הביקורת על סוגיית המעצרים והרפורמות, אלא גם בביקורת על התנהלותו האישית של יורש העצר. ביולי 2017, למשל, הושק חשבון טוויטר בשם "יועצו של הנסיך מוחמד בן נאיף", שבו נמתחת ביקורת נוקבת נגד יורש העצר, החל מחשיפות של בזבוזים של סכומי עתק להם הוא אחראי לכאורה וכלה בדיון על "מי יחליף את מוחמד בן סלמאן" אם וכאשר יודח על-ידי משפחת המלוכה. ברור למדי שהנסיך מוחמד בן נאיף, שהודח מתפקיד יורש העצר לטובת מוחמד בן סלמאן ביוני 2017, אינו בעליו של חשבון טוויטר זה, אולם השימוש שעושים בעלי החשבון בשמו ובתמונתו בחשבון זה מצביע על עליית מדרגה מצדם: ניסיון להרחיב את הקרעים הקיימים ממילא בקרב משפחת המלוכה הסעודית בשנים האחרונות.[6]
לסיכום, הרשתות החברתיות משקפות היטב את מאבק הכוחות המתחולל בסעודיה בין תומכיו ומתנגדיו של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, בפרט בעקבות גל המעצרים שהחל בנובמבר 2017. בעוד שהאחרון עושה שימוש בכוחה הרב של המדינה, גם במרחב הוירטואלי, יריביו לא טומנים את ידם בצלחת ומפגינים גם הם שנינות ותחכום במאבק זה, על דעת הקהל בסעודיה ומחוצה לה. כפי שפורט מוקדם יותר, העולם הווירטואלי והעולם האמיתי שזורים כאן זה בזה וקשורים זה לזה בקשר בל יינתק. ככל שיעמיקו השסעים בין הצדדים כך צפויים אנו לחזות בעליות מדרגה נוספות במאבק, הן בזירת הרשתות החברתיות והן במציאות הקיימת בסעודיה כיום.
[1] "Internet Bot", Technopedia. Last accessed 18 December 2018.
[2] See for example: Elias Groll, “The Kingdom’ s Hackers and Bots”, Foreign Policy, 19 October 2018. Last accessed 18 December 2018.
[3] "Saudi bots use ‘hashtag poisoning’ to spread propaganda", The Peninsula, 5 February 2018. Last accessed 18 December 2018.
[4] Katie Benner, Mark Mazzetti, Ben Hubbard and Mike Isaac, "Saudis’ Image Makers: A Troll Army and a Twitter Insider", The New York Times, 20 October 2018. Last accessed 18 December 2018.