"הנשיא השהיד": מותו של מוחמד מורסי בראי הרשתות החברתיות

ב-17 ביוני מת במפתיע נשיאה המודח של מצרים, מוחמד מורסי, במהלך דיון משפטי שהתנהל נגדו בבית דין בקהיר. מורסי שעלה לשלטון כנציג האחים המוסלמים (אח"מ) בשנת 2012 בבחירות דמוקרטיות, הודח כעבור שנה בהפיכה צבאית בידי עבד אל-פתאח אל-סיסי שכיהן אז כשר ההגנה. לאחר הדחתו, הושלך מורסי לכלא ומאז 2013 התנהל נגדו משפט מתוקשר בו הואשם בריגול למען קטר ובהרג מפגינים. מותו של מורסי חולל סערה של ממש ברשתות החברתיות וגרר האשמות כלפי המשטר המצרי ברציחתו לכאורה לצד חשש שהביעו גולשים אסלאמיסטים ואנשי שמאל מצרים מכך שמדיניות חיסול זו של מתנגדי המשטר ודיכוי חופש הביטוי עשויים להימשך. נראה כי גורמי אופוזיציה רואים במות מורסי אירוע מכונן המבטא החרפה ביחסים עם המשטר המצרי, שאותו הם מזהים כשעת כושר להגברת מסע הדה-לגיטימציה שהם מנהלים נגד המשטר.

תיוגים רבים הושקו לזכרו של מורסי ובהם "הנשיא השהיד", "אל-סיסי רצח את מורסי", " מורסי מת", "מוחמד מורסי בחסות אללה" ועוד.[1] גולשים רבים החליפו את תמונות הפרופיל שלהם לתמונתו של מורסי לאות סולידאריות, ורבים ספדו לו תוך שהדגישו כי מדובר בנשיא היחיד בתולדות מצרים שנבחר באופן דמוקרטי.[2] תנועת חמאס ספדה אף היא למורסי בדברים שכתב מוסא אבו מרזוק, חבר בזרוע הפוליטית שלה, שהודה למורסי על עמידתו לצד חמאס במהלך מבצע "עמוד ענן" (2012) ותמיכתו בפלסטינים ובסוגיית ירושלים.[3] כמו כן הופצו ברשתות סרטונים ותמונות של תפילות המוניות שנערכו לזכר מורסי במקומות שונים בעולם כמו טורקיה, צרפת, יפן וגם ישראל,[4] קרוב לוודאי בעקבות קריאה מטעם דוברות האחים המוסלמים ברשתות לשאת תפילה לזכרו של מורסי מול שגרירויות מצרים ברחבי העולם.[5]

גולשים רבים מחו על האופן החשאי בו נקבר מורסי, שהלווייתו התקיימה באישון לילה בהשתתפות בני משפחתו הקרובים. למורת רוחם של הגולשים, הוא לא זכה להלוויה ממלכתית או לכל הפחות לטקס שיכבד את זכרו כנשיא לשעבר. יוסף חסיין, קומיקאי מצרי המתגורר בלונדון ומחזיק בחשבון טוויטר בעל מיליון עוקבים, הצביע על היחס המכבד שגילה המשטר כלפי חוסני מבארכ לעומת היחס המזלזל כלפי מורסי שבא לידי ביטוי באופן שבו הקפידה הרשות השופטת לכנות את מובארכ כנשיא מצרים לשעבר בעת הדיונים במשפטו בעוד שתואר זה הושמט ממורסי.[6] הגולשים אף הלינו על כך שהתקשורת המצרית הצניעה את הידיעה אודות מות מורסי.[7]
 

לצד תחושות האבל, הביעו גולשים רבים מקרב האח"מ חוסר אמון בגרסת המשטר המצרי ולפיה מורסי מת כתוצאה מהתקף לב, והעלו תיאוריות קונספירציה באשר למעורבות המשטר בכך.[8] כך לדוגמא, האשים עבדאללה מורסי, אחיו הצעיר של מוחמד מורסי, את המשטר ברצח אחיו.[9] יאסר אל-זעאתרה, פובליציסט פלסטיני תומך האח"מ, ציין כי תרחיש זה היה ידוע מראש: "מדובר בהתנקשות, לא היה זה מוות טבעי. ציפינו לכך שנים [...] ההזנחה [הרפואית] הולידה מוות איטי ככל הנראה."[10] אחד הגולשים העלה לרשתות איור של המאיירת הפלסטינית אומיה ג'וחא המתגוררת כיום בקטר, המזהירה כי זמנם של אנשי האופוזיציה בכלא המצרי קצוב בשל כוונת המשטר לחסלם באמצעות הזנחה רפואית.[11]

הגולשים הצביעו על דמיון בין רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י באוקטובר אשתקד למותו של מורסי.[12] כך לדוגמה כתב המטיף המצרי הגולה מוחמד אל-צע'יר: "סעודיה רצחה את ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה, בעוד אנשי הצבא של מצרים רצחו את מורסי בבית המשפט! האם התקשורת החופשית תעמוד לצדו כפי שעשתה בעבר [בהתייחס למותו של חשוקג'י], תדרוש חקירה בינלאומית ותטיל על ועדה ניטראלית [...] לחשוף את הפשע?".[13] בשיח התערבו גם נציגי הממשל הטורקי, ובהם יאסין אטקאי, בכיר במפלגת הצדק והפיתוח הטורקית, שטען כי חשוקג'י ומורסי נרצחו בהוראת מדינותיהם במקום לא ידוע וללא תיעוד הרצח במצלמות. גולשים מצרים וסעודים ביקרו את דברי אטקאי והדגישו שמדובר בצביעות שכן מפלגת השלטון בטורקיה מתאפיינת במדיניות דיכוי קשה כלפי האופוזיציה הטורקית.[14] כמאל ח'טיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, אף השווה את מותו של מורסי לרצח חסן אל-בנא, מייסד האח"מ. לדבריו, כפי שחוסל הראשון בידי ארגוני הביטחון של המלך פארוק ב-1948, כך חוסל השני בידי מנגנוני הביטחון של אל-סיסי, וכי שניהם לא זכו להלוויה מכובדת: "מה דומה אתמול להיום [?], פארוק היה משתף פעולה של האנגלים והרג את חסן אל-בנא, כיום אל-סיסי משתף פעולה עם ישראל וארה"ב, ורוצח את מורסי! מי ייתן וההתנקשות במוחמד מורסי תהיה הסוף של שלטון הבוגדים במצרים."[15]

תיאוריות הקונספירציה לא הצטמצמו לתומכי אח"מ, אלא הועלו גם מצד אנשי שמאל שראו במותו של מורסי סימן לבאות באשר להתנהלות המשטר כלפי מתנגדיו. "הסוציאליסטים המהפכניים", קבוצה אופוזיציונרית מצרית מהשמאל, הזהירה כי המשטר מבקש לבוא חשבון עם גורמי אופוזיציה, וכי מדיניות זו, שהחלה ברצח מורסי, עתידה להימשך בחיסולם של אלפי אסירים נוספים המתנגדים למשטר.[16] יחד עם זאת בלטו קולות במחנה השמאל, דוגמת הסופר המצרי עלאא אל-אסואני, שלא זו בלבד שלא הצטערו על מות מורסי, אלא האשימו את האח"מ ואת משטרו של אל-סיסי כאחד בפשיזם, בפגיעה במתנגדיהם, וכאחראים להתדרדרותה של מצרים.[17]

היו שביקשו לנצל את מותו של מורסי כדי להתסיס את השטח במצרים, בין היתר גם בכדי להעלות אל תודעת הקהילה הבינלאומית את מדיניות הדיכוי כלפי האופוזיציה במצרים, אך ללא הועל. "תנועת הצעירים נגד ההפיכה", קבוצת אקטיביסטים הפועלת במרחב הרשתי ומזוהה עם האח"מ, קראה לתומכיה ולעם המצרי לצאת בהפגנות המוניות אל הכיכרות במצרים ולהפגין מול שגרירויות מצרים ברחבי העולם בגנות רצח מוחמד מורסי. לדבריה, "המהפכה לא נעלמה ולעולם לא תמות. דם הנשיא [מורסי] יישאר כשלהבת שתאחד את שורות [המהפכה]."[18] קבוצת "הסוציאליסטים המהפכניים" קראה אף היא לכל הזרמים המתנגדים למשטרו של אל-סיסי לפעול להצלת אלפי העצורים העומדים בפני גורל דומה לזה של מורסי.[19] אחד הגולשים הציע לקיים מחאה בזמן "גביע אפריקה לאומות 2019", טורניר כדורגל שאותו מארחת מצרים בין ה-21 ביוני ל-19 ביולי, באמצעות הפרחה בלונים שחורים מול מצלמות הרשתות הזרות והפלאפונים הניידים של באי הטורניר ועליהם כיתוב בצבע לבן "הירגע אינך לבדך" שנועד להעביר את המסר כי אזרחי מצרים אינם לבדם במאבק מול המשטר.[20] ואולם, בראיית חלק מהגולשים, מרי אזרחי בארצות ערב הינו דבר קשה לביצוע המצריך תכנון קפדני בשל המעקב הצמוד של אמצעי הביון.[21]

תומכי אל-סיסי הדפו את הביקורות. ח'אלד אל-כילאני, עיתונאי מצרי, האשים את האח"מ בספסור מותו של מורסי למטרת גריפת רווחים פוליטיים והדגיש כי מגמה זאת מלמדת על המשבר העמוק בו נמצאת התנועה.[22] אחרים האשימו את מורסי באחריות לתחלואיה הנוכחיים של מצרים ושיבחו את נחישותו ומסירותו של אל-סיסי לקדם את מצרים מול האתגרים הקיימים.[23] היו גם שמתחו ביקורת על ארדואן, נשיא טורקיה, בשל קריאתו להעמיד לדין בינלאומי את אל-סיסי על רקע האשמתו במות מורסי, וכינוהו כלב נובח שאיננו נושך.[24]

השיח הרשתי בקרב אנשי אופוזיציה חושף חשש כי מותו של מורסי מבשר על נכונות המשטר להחיל מדיניות חיסולים שתופנה נגד מנהיגי אופוזיציה בכירים בכלא, וכי יש לקדם קמפיין תודעתי במטרה להתמודד למול איום זה. כמו כן, ניכר כי גורמי האופוזיציה מבקשים לטפח את מותו של מורסי כסמל למותה של "מצרים החופשית" שהתאפיינה, בראייתם, בבחירות דמוקרטיות ובחופש ביטוי והפכה קורבן לדיכוי בידי המשטר המצרי, ולכן מוטלת על כתפי העם המצרי האחריות לבלום את הפיכתה של מצרים למדינה טוטליטארית. יחד עם זאת, האדישות למות מורסי ברחוב המצרי וחוסר ההיענות לקריאות ברשתות למרי אזרחי נגד המשטר עשויים להצביע על  דעיכת כוח משיכתו של האסלאם הפוליטי במצרים והיחלשות בכוחם של האח"מ, כמו גם על ייאוש מאי היכולת להתבטא באופן חופשי מתוך הבנה כי ביקורת כלפי המשטר תגבה מחיר כבד.