כמנהיג ששאף להטביע את חותמו על ההיסטוריה, ציין מוסטפא כמאל אתאטורק אירועים משמעותיים שהתרחשו במהלך מלחמת העצמאות הטורקית (1919 - 1922) כימי חג לאומיים. עם הזמן ובאמצעות מערכת החינוך הממלכתית, עוגנו מועדים אלה בלוח השנה הטורקי ומדי שנה נערכים בהם טקסי זיכרון. כך, לצד הקמת מדינה חדשה מעפר האימפריה, הצליח אתאטורק לבסס זהות לאומית חדשה שלא התבססה על הזהות העוסמאנית. כנגד זאת העניקה זהות לאומית זו עדיפות לזהות האתנית הטורקית על פני הזהות הדתית-אסלאמית, ונחשבת לאחת מהצלחותיו הכבירות. בשנים האחרונות מתנהל שיח פוליטי נרחב סביב המועדים הללו בין אלה שמתנגדים למורשת החילונית שהותיר אתאטורק לבין אלה שהולכים לאורה.
ימי זיכרון וטקסים נחשבים אמצעי מרכזי לבניית אומה (Nation Building) ולביסוס זהות פוליטית והם חלק מ-"הדת האזרחית" (Civil Religion), מושג שטבע לראשונה ז'אן ז'אק רוסו ב-"אמנה החברתית" שכתב במאה ה-18, שהומשג במונחים סוציולוגיים על ידי איש הרוח האמריקאי רוברט בלה (Robert Bellah) ב-1967.[1] לפי בלה (ואחרים שכתבו ברוח זו), הדת האזרחית היא האידאולוגיה הנוצרת סביב אתוסים לאומיים, נרטיבים היסטוריים, סמלים, טקסים, ימי זיכרון ואתרים לאומיים כגון מָאוּזוֹלֵאוֹם, בתי קברות, שדות הקרב ופסלים, וכיכרות הערים המקושטות בדגלי המדינה נחשבות לאחד ממאפייניה הבולטים. המורשת החילונית שהותיר אתאטורק הועלתה על נס בטורקיה והייתה לבסיס ההזדהות העיקרי של אזרחיה. כך, מועדים כמו יום הקמת הרפובליקה הטורקית (29 באוקטובר), יום מותו של אתאטורק (10 בנובמבר), יום חנוכת הפרלמנט הטורקי (23 באפריל), יום תחילת המאבק המזויין נגד בעלות הברית במלחמת עצמאות הטורקית (19 במאי), ויום הניצחון על בעלות הברית (30 באוגוסט), הפכו למרכזיים בה.
לאור הפילוג הקיים בחברה הטורקית בין החילונים לבין הדתיים והשמרנים, החגים הלאומיים שנחשבו בעבר לחסינים מפני ויכוחים פוליטיים, הפכו למוקד הדיונים הסוערים במדינה. נוסיף על כך את ניסיון ההפיכה הכושל ב-15 ביולי 2016 והפיכת תאריך זה ליום ציון ממלכתי, שהעמיק את הקרע בחברה הטורקית. שכן, בעיני החילונים, ציון ה-15 ביולי הוא חלק ממהלך של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להקים "דת אזרחית" שתייצג את "טורקיה החדשה", ותחליש את זו של אתאטורק המייצגת את "טורקיה הישנה". כך, נקשר יום ציון ההפיכה הכושלת בשיח אודות החגים הלאומיים מימי אתאטורק.
ב-29 באוקטובר, יום ההכרזה על הרפובליקה, סערו הרשתות החברתיות בטורקיה בעקבות סרטון שצולם באחד מקרונות הרכבת התחתית באיסטנבול ובו נראה גבר מזוקן בלבוש אסלאמי מסורתי המוקף בנוסעים השרים את ההמנון הכמאליסטי "השנה העשירי", כשהם מניפים את דגלי טורקיה ותמונות של אתאטורק (בתמונה הימנית). בסרטון ניתן לראות כי ראשו של הגבר מורכן כלפי מטה והוא נמנע מקשר עין עם החוגגים, בשעה שאלה פונים לעברו, כנראה במטרה להתריס נגד הערכים שהוא מייצג.[2]
גולשים רבים מחו נגד התנהגות החוגגים הפסולה, בעיניהם, שאותם זיהו כ"אויבי הדת" שלא מתחשבים ברגשות האחר, והאשימו אותם בפילוג העם ובהרחקת הדתיים מן החגים הלאומיים, תחת התיוגים "#מי גורם לקיטוב בחברה?"[3] ו-"#הטרדה".[4] בראיית הגולשים, החוגגים המתריסים הם גם אלה שלא מזדהים עם הטקסים לציון ניסיון ההפיכה הכושל. באותה נשימה, תקפו הגולשים את הטרמינולוגיה הכמאליסטית שמתייגת את השמרנים כראקציונרים, בשעה שהחילונים מוצגים כאנשים תרבותיים. בראיית הגולשים, ההבחנה צריכה להיות בין חסרי כבוד [בהתייחסם לחילונים], לבין אזרחים שומרי חוק. תמיכה בהלך רוח זה התקבלה גם מצד כתב העת האסלאמיסטי Misvak שפרסם קריקטורה המציגה בצורה אוהדת את הנוסע הדתי (בתמונה השמאלית), שהופצה על ידי המונים ברשתות.[5]
המתיחות בין שני המחנות נמשכה גם ביום השנה לציון מותו של אתאטורק ב-10 בנובמבר. כהרגלם, תומכי מורשת אתאטורק הפיצו ברשתות כרזות זיכרון וקטעי וידאו מנאומיו של מייסד הרפובליקה והדגישו את הערכתם הרבה כלפיו, בשעה שגולשים אסלאמיסטים רבים מתחו ביקורת על צורת ההנצחה וסירבו לעמוד דום בשעה 09:05 בבוקר, המציינת את שעת מותו של אתאטורק. בראייתם, הפכו החילונים את אתאטורק לסוג של נביא פסול. הנשיא ארדואן תרם להגברת הסערה בנאום שנשא באותו היום ובו טען כי ישנם אנשים במדינה שהפכו את אתאטורק ל"תעשייה" ומרוויחים ממורשתו כדי להתפרנס. לצד זה, הדגיש ארדואן את חשיבות ציון יום ההפיכה הכושלת.[6] חילונים רבים דחו על הסף את טענות ארדואן והאשימוהו בניסיון לטשטש את זיכרון אתאטורק.
בצל המתיחות בין החילונים לבין השמרנים, הותקפה ב-15 בנובמבר בחורה שחבשה כיסוי ראש אסלאמי בידי אישה חילונית בלב איסטנבול. לפי העדויות, צעקה התוקפת כי היא "רפובליקנית ולא תיתן לאויבי הרפובליקה להסתובב ככה חופשי", תוך שהיא מנסה להסיר את הכיסוי מעל ראשה של האישה.[7] המותקפת התלוננה בתחנת המשטרה, ולאחר מכן שיתפה את סיפור התקיפה עם חבריה ברשת טוויטר שזכה לחשיפה רבה. גולשים רבים טענו כי התקיפה באיסטנבול התאפשרה הודות ל"כוח" שצברו החילונים במהלך ימי הזיכרון האחרונים, והיו אף שאיימו לשבור את כפות הידיים של אלה שיעזו להושיט יד לעבר כיסויי הראש של הנשים.[8]
השיח סביב ימי הזיכרון הממלכתיים והתקריות יוצאות דופן שאירעו בחודש האחרון בטורקיה חושפים את הקרע המעמיק בין החילונים לבין השמרנים במדינה שממשיך להוות נקודת התורפה של החברה הטורקית. בשונה משנות ה-90, שאז נמנעו השמרנים והדתיים מלהשמיע את עמדתם הפוליטית בפומבי, הרי שכעת, תחת שלטונו של ארדואן, הם מביעים את עמדתם ללא מורא ובקול רם. ניכר כי כהונת ארדואן מהווה גורם מפתח לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים המתחוללים בשנים האחרונות בטורקיה, כאשר הדת ממלאת תפקיד משמעותי מבעבר בחברה הטורקית. בהחלטת הנשיא שולבו אנשי דת בטקסים ממלכתיים שונים, וארדואן מעודד אותם בפומבי לקרוא בהם פסוקי קוראן ולהעניק בכך נופך דתי לאירוע. למעשה איבדה טורקיה, תחת שלטון ארדואן, את הזהות החילונית ב"נוסח הצרפתי", המדירה את הדת מהזירה הציבורית, והיא מאמצת כיום חילוניות המאפשרת מקום לדת בזירה זו, בדומה ל"נוסח האמריקאי".
[1] Robert N. Bellah, “Civil Religion in America,” Daedalus (1967): 1-21.
[2] @kekce_emin, Twitter.com, 31 October 2019. Last Accessed 18 November 2019.
[3] #kutuplaştırankim, din düşmanlığı [Who is polarizing? - Hostility against religion].
[4] #taciz #metro [Harassment]
[5] @ramazanyaylaci, Twitter.com, 31 October 2019. Last Accessed 17 November 2019.
[6] "Cumhurbaşkanı Erdoğan Atatürk'ü Anma Töreninde Konuşma Yaptı" [President Erdogan delivered a speech during the Ataturk Commemoration Ceremony] , YouTube, 10 November 2019. Last Accessed 17 November 2019.
[7] "Başörtülü kızlara çirkin saldırı" [Ugly attack against the headscarved girls], Sabah, 16 November 2019. Last Accessed 17 November 2019.
[8] #BaşörtümeDokunanEliKırarım [I will break the hands of those who touch to my headscarf].