המשבר הכלכלי בירדן בראי השיח הרשתי

המשבר הכלכלי החריף בממלכה הירדנית ניצב כיום בראש השיח הציבורי, כולל בזה המתנהל ברשתות החברתיות, ומאיים על היציבות והמרקם החברתי בממלכה. הממלכה הירדנית תולה את האשמה למשבר בהגירת פליטים סורים לשטחיה. ב-2 בפברואר, התרה מלך עבדאללה השני, בראיון שהעניק לרשת BBC, כי ירדן עומדת על סִפה של נקודת רתיחה בשל בעיית הפליטים וכי במוקדם או במאוחר "הסכר ייפרץ", בהתכוונו לקריסה טוטאלית של שירותי הרווחה, התשתיות והכלכלה.[1] בקרב הציבור הירדני, לעומת זאת, בולטות טענות לפיהן מדובר בתוצר בלתי נמנע של התנהלות המשטר, כולל האשמות על שחיתות הפושה בצמרת.

בהתאם לרישומים של האו"ם, ירדן מארחת כיום כ- 635,000 פליטים, בעוד שלפי הערכות גורמים ממלכתיים בירדן, מדובר ביותר ממיליון פליטים. לדברי המלך עבדאללה, כרבע מתקציב הממלכה מוקצה לטיפול בבעיית הפליטים, למרות ש-86% מהם עודם נמצאים מתחת לקו העוני.[2] מדינאים ירדניים רבים התרו על חומרת המשבר הכלכלי שנגרם בשל גל הגירת הפליטים הסורים לממלכה והציעו פתרונות שונים לטיפול במשבר. ראש ממשלת ירדן, עבדאללה אל-נסור, הפציר במדינות המערב להעניק למדינתו סיוע כספי נרחב.[3] עלי אבו אל-ראע'ב, ראש ממשלת ירדן לשעבר, התמקד בפתרונות ברמה המדינית והציע למשטר לעודד השקעות, להעניק אזרחות למשקיעים לא ירדניים, להפריש קרקעות באזור עמאן, להילחם בבירוקרטיה ובשחיתות, להעניק תמריצים לעידוד המגזר התעשייתי[4] ואף לפתוח בתי קזינו בעקבה, בים המלח ובפטרה.[5]

העלאת סוגיית הפליטים הסוריים בירדן לתודעת העולמית ומשמעויותיה הכלכליות, זכו לתמיכה ציבורית בממלכה. כך לדוגמה, העיר אחד הגולשים כי דבריו של המלך נחשבים ל"דברי זהב חשובים מאין כמוהם. יש לשים את הדברים על השולחן כדי שהעולם יידע את גודל ההקרבה שעמו אנו נאלצים להתמודד וכמה חשוב לתת להם את הדעת יותר ויותר [...]".[6] גולשת אחרת ציינה כי המשבר הכלכלי בו מצויה כיום ירדן הינו עמוק וחריף ולכן טוב שנושא זה יהיה בראש סדר היום הציבורי, בכדי שהעולם יסייע לירדן בכך.[7]

תמיכה זו לא הפחיתה מהביקורת והבוז בשיח הציבורי כלפי המשטר הירדני והתנהלותו, אשר נתפס כאשם עיקרי במשבר הכלכלי. שיח זה כולל בתוכו גם תחושות אנטגוניזם ישנות השוררות, בלאו הכי, בקרב שכבות רבות בחברה הירדנית, בשל פערים כלכליים וחברתיים. היו אף שהצביעו במפורש על שחיתות הפושה בצמרת השלטון. אחד הגולשים העיר כי המשטר הירדני מתהדר בשרים החדשים בשל השכלתם הגבוהה שרכשו באוניברסיטאות מובילות בעולם דוגמת הרווארד וסורבון, אלא שהשכלה זו מוכחת כשווה לקליפת השום בשל כישלונם לטפל במשבר הכלכלי והתעלמותם מבעיותיו של האזרח הפשוט בממלכה. גולש אחר ציין כי כל אותם מומחי כלכלה אינם מבינים דבר לגבי שיפור המצב ורק מכבידים בעול המיסים. גולש נוסף העיר כי ירדן מתמקדת בביטחון הלאומי בלבד על חשבון הביטחון הכלכלי והתעסוקתי, זונחת את עניי המדינה, מפקירה את האוכלוסייה הקשישה ואיננה נותנת הדעת לבניית מגורים חדשים. היו שטענו בייאוש כי "הכל מתייקר, האדמות, הדירות, המכוניות [...]. המשכורת איננה מספיקה לאזרח אשר מעוניין לקנות מכונית [...]", וכי "ההוצאות למימון נישואים מאמירות ומהוות מכשול בהקמת תא משפחתי".[8] אחת הגולשות פסקה כי "מדובר במצב שאליו הובילה מדיניות לא אחראית של מדינאים בירדן". גולש אחד העיר כי משבר הפליטים הצליח לעורר את המדינאיים משלוותם מכיוון ש"אתם מפחדים שהימצאות הפליטים הסורים בירדן תפגע בכיס שלכם". גולש נוסף האשים את המדינאיים: "אתם חיים על חשבוננו".[9] במסגרת הביקורת כלפי המשטר, היו גולשים אשר הביעו תרעומת על ההצעה לפתוח בתי קזינו כאחד מהפתרונות למשבר. היה מי שקרא ליוזם ההצעה, אל-רא'עב, "לך שב בביתך, עזוב את ירדן במנוחה, אל תהרוס אותה [...] אתה הגורם העיקרי בהריסת כלכלת ירדן". גולש מארביד טען כי פתיחת בתי קזינו רק תוליד הזדמנות חדשה עבור ראע'ב וחבריו לגנוב כספי ציבור.[10] 

מתוך השיח הציבורי אשר מתנהל ברשתות החברתיות בירדן ניתן ללמוד על תסכול גדול בקרב האזרחים הירדניים נוכח המשבר הכלכלי החמור אשר פקד את הממלכה ומאיים על פרנסתם. בעוד שהממלכה הירדנית תולה את הסיבה למשבר בזרם הפליטים הסוריים הגובר אל ירדן, ישנם אזרחים רבים הרואים במשבר הכלכלי תוצר של התנהלות שלטונית לקויה. יש אף שמצביעים על שחיתות הפושה בדרגים הגבוהים של המשטר שלראייתם מעוניין לשמור על האינטרסים שלו, ללא כוונה אמתית לסייע לשכבות האוכלוסייה החלשות. נראה כי המשבר הכלכלי הנוכחי מעצים תסכולים ישנים ותחושת סלידה של אזרחים ירדנים רבים מפועלו של המשטר. בין אם הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי בירדן הינה גל הפליטים הסורי ובין אם לאו, בירדן מתפתחת כבר עתה תסיסה עממית בקרב השכבות הנמוכות. לא בכדי, הזהיר מלך עבדאללה השני כי ירדן עומדת בפני קטסטרופה של ממש.