הרשתות החברתיות כצוהר למתיחות הפוליטית הפנימית באיראן

מחבר
במאמרו של רז צימט, נתוודע למחאות הציבוריות שפשטו ברשתות האיראניות לנוכח מגבלות שהוטלו על שני חברי מג'לס תומכי רוחאני, בידי מתנגדיו במחנה השמרני.
תאריך

עם התקרב מועד הבחירות לנשיאות איראן הצפויות במאי 2017 מחריפים מאבקי הכוחות הפנימיים בין תומכי הנשיא רוחאני ליריביו הפוליטיים בימין השמרני. בשבועות האחרונים פרץ עימות חריף בין שני המחנות סביב מגבלות שהטילה הרשות השופטת שבשליטת השמרנים על שני חברי מג'לס המשתייכים למחנה תומכי הנשיא. העימות זלג עד מהרה מהזירה הפוליטית לזירה הווירטואלית, והרשתות החברתיות הפכו כלי מרכזי בידי המחנות היריבים לניהול מאבקם הפוליטי והציבורי.

ב-20 בנובמבר אמור היה חבר המג'לס עלי מוטהרי לשאת נאום בעיר משהד. מוטהרי, גיסו של יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, נחשב לאחד מחברי המג'לס הבולטים בקרב תומכי הנשיא רוחאני. בשנים האחרונות נקט מוטהרי גישה ביקורתית כלפי התנהלות המשטר בסוגיות שנויות במחלוקת, כדוגמת חירויות הפרט ומעצרים פוליטיים. זמן קצר טרם הגעתו של מוטהרי למשהד, הנחה התובע הכללי של העיר לבטל את נאומו ולאטום את המקום בו היה אמור להתקיים האירוע בהשתתפותו.[1] בעקבות התקרית מתח הנשיא רוחאני ביקורת חריפה על ביטול הנאום והגדיר אותו "מקור לבושה". במכתב ששלח לשר הפנים טען הנשיא כי אלה שביטלו את הנאום מבקשים לעודד קיצוניות ופלגנות בחברה, והנחה לחקור את נסיבות האירוע.[2]

ביטול נאומו של מוטהרי ותגובתו התקיפה של הנשיא רוחאני לכך עוררו שיח נרחב ברשתות החברתיות. תומכי הנשיא יצאו להגנת חבר המג'לס. הם תקפו בחריפות את הרשות השופטת והאשימו את אנשי הדת הבכירים במשהד, ובראשם איש הדת הרדיקלי ודרשן תפילות יום השישי בעיר, איתואללה אחמד עלם אל-הודא, בסתימת פיות, תוך שימוש בתיוג "#שחררו את משהד".[3]

בד בבד הושק קמפיין רשתי בו נעשה שימוש בתיוג "#מקור לבושה", המתכתב עם דבריו של הנשיא רוחאני. באמצעות תיוג זה ביקשו הגולשים להרחיב את הביקורת לתופעות שליליות אחרות באיראן הראויות לגינוי. הקמפיין הפך עד מהרה לעימות וירטואלי בין תומכי הנשיא למתנגדיו. תומכי הנשיא והאופוזיציה הרפורמיסטית הציגו את הפרת חירויות הפרט, הדיכוי הפוליטי והמאסרים הפוליטיים של מתנגדי המשטר כ"מקור לבושה". לעומתם, טענו מתנגדיו כי "המקור האמיתי לבושה" נעוץ, בין היתר, בכישלון הנשיא וממשלתו לשפר את המצב הכלכלי, לפתור את מצוקות האזרחים, לטפל בתאונות הדרכים הרבות ובזיהום האוויר, ולהיאבק בשחיתות. על מנת להמחיש את טענתם העלו הגולשים תמונות קשות של עוני ומצוקה באיראן.[4] 

ימים ספורים לאחר ביטול נאומו של מוטהרי, נעשה ניסיון לעצור את חבר המג'לס מחמוד סאדקי המזוהה, אף הוא, עם מחנה תומכי הנשיא. ב-27 בנובמבר הגיעו כוחות ביטחון לביתו של סאדקי וניסו לעצור אותו מתוקף צו מעצר שהוציאה נגדו הרשות השופטת. הצו הוצא בעקבות האשמות שהשמיע חבר המג'לס כנגד התנהלותו הפיננסית המפוקפקת של ראש הרשות השופטת, סאדק לאריג'אני, המחזיק, לטענת סאדקי, בכספי ציבור בעשרות חשבונות בנקים פרטיים. קבוצת תומכים שהתאספה מול ביתו של סאדקי מנעה בסופו של דבר את מעצרו.[5]

בסדרת ציוצים, שפרסם סאדקי בחשבון הטוויטר שלו, מחה חבר המג'לס על הניסיון לעצרו וטען כי הדבר מנוגד לחוק ומהווה הפרה של חסינותו הפרלמנטרית. הוא הדגיש כי הלחצים המופעלים נגדו מצד הרשות השופטת לא ישפיעו על נחישותו להמשיך במאבק נגד השחיתות בכל מוסדות השלטון.[6] ביקורת חריפה לניסיון המעצר הושמעה גם בקרב מקורבי הנשיא. בין אלה שהתגייסו לתמוך בסאדקי היה גם חבר המג'לס עלי מוטהרי, שטען במכתב לתובע הכללי של טהראן כי ניסיון המעצר עלול להרתיע את חברי המג'לס מביצוע תפקידם מחשש שייעצרו או יוזמנו לחקירה.[7]

ניסיון מעצרו של סאדקי עורר אף הוא תגובות נסערות ברשתות החברתיות. כבר במהלך ניסיון המעצר הוצפה הרשת בגילויי הזדהות עם סאדקי ובטוויטר הועברו בזמן אמת תמונות וסרטונים מהתקהלות האזרחים ואנשי הביטחון סביב ביתו. תומכיו נקראו להגיע למקום על מנת למנוע את מימוש הצו. קמפיין התמיכה הזה כלל הפצת מאות ציוצים תוך שימוש בתיוג "מחמוד סאדקי אינו לבד".[8] גם ברשת טלגרם השיקו אזרחים קבוצת תמיכה בסאדקי. חברי הקבוצה, אליה הצטרפו קרוב ל-4,000 גולשים, לא הסתפקו בהבעת תמיכה בסאדקי וניצלו את הקבוצה להעלאת תכנים המזוהים עם עמדות המחנה הרפורמיסטי בכלל. אלה כללו קריאות בזכות חופש הביטוי, גילויי תמיכה בנשיא רוחאני ובמדיניות ממשלתו, וביקורת נגד מתנגדיו בימין השמרני.[9]

השיח שהתפתח ברשתות החברתיות סביב ביטול נאומו של חבר המג'לס מוטהרי וניסיון מעצרו של חבר המג'לס סאדקי מהווה עדות למתיחות הגוברת בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים באיראן,  תומכי הנשיא במחנה הרפורמיסטי ומתנגדיו בימין השמרני. מתיחות זו צפויה להתגבר בחודשים הקרובים ככל שיתקרב מועד הבחירות לנשיאות. על בסיס ניסיון העבר ניתן להניח כי גם מערכת הבחירות הקרובה לנשיאות תביא לשימוש מוגבר ברשתות החברתיות, שצפוי להגיע לשיאים חדשים בקרב שני המחנות הפוליטיים. הפיכת הרשתות לזירה מרכזית לניהול מערכת הבחירות עשויה לסייע בחשיפת הציבור האיראני לתפיסות פוליטיות מנוגדות, אך גם להגביר את הקיטוב הפוליטי. 


[1] “Details about the cancellation of Ali Motahari’s speech,” Fararu, November 22, 2016.

[2] “Events in Mashhad are a source of shame,” Tabnaki, November 22, 2016.

[3] #FreeMashhad, Twitter.

[5] “Iranian judicial authorities attempt arrest of MP," The Guardian, November 28, 2016.

[6] @mah_sadeghi, Twitter.com,  November 28-29, 2016.

[7] “Letter of of Ali Motahari regarding Mahmoud Sadeghi,” ISNA, November 29, 2016.

[9] “Campaign to support Dr Mahmoud Sadeghi,” Telegram.