#untr_US_table: התגובות באיראן לפרישת האמריקאים מהסכם הגרעין

החלטת נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לפרוש מהסכם הגרעין עוררה שיח סוער ברשתות החברתיות באיראן המשקף דאגה גוברת מהחזרת הסנקציות הכלכליות, שהוטלו בעבר על המדינה בידי הקהילה הבינלאומית, לצד ביקורת על החלטת האמריקאים להפר את ההסכם. ניכר כי החלטה זו חידדה את חילוקי הדעות בין הזרמים הפוליטיים באיראן לגבי הסכם הגרעין, היחסים עם ארצות הברית ומדיניות הממשלה.

פרישתה החד-צדדית של ארצות הברית מהסכם הגרעין עוררה התנגדות ציבורית רחבה באיראן, לא רק מצד תומכי הנשיא האיראני רוחאני והרפורמיסטים שהציגוה כהפרה בוטה של תנאי הסכם, במיוחד לנוכח העובדה שאיראן מילאה בקפידה אחר סעיפיו, אלא גם מקרב תומכי הזרם השמרני שהסתייגו מהסכם מלכתחילה. מתגובות הגולשים ניכר כי החלטת טראמפ חיזקה את חוסר האמון של הציבור האיראני כלפי ארצות הברית, שהתבטא בשימוש הנרחב שעשו הגולשים בתיוג #untr_US_table.

ואולם, הדבר סיפק בידי מתנגדי רוחאני בימין השמרני אפשרות לנגחו על החלטתו השגויה לתפיסתם לחתום על ההסכם, שנתפס בעיניהם כמסמך כניעה שהביא לוויתורים כואבים מבלי שהתקבלה בעבורו תמורה. הם עשו שימוש בתיוג המתחרז בפרסית "הסכם גרעין שלא צלח" (#برجام_نافرجام, Barjam nafarjam) להשמעת ביקורת נגד הנשיא וללעג כלפי תומכי ההסכם. "עכשיו ניתן לומר בביטחון מוחלט שלממשלת רוחאני לא היה כל הישג חשוב בחמש השנים האחרונות", הצהיר אחד הגולשים.[1] מגיש הטלוויזיה ופעיל הרשת הרדיקלי וחיד יאמין-פור צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי אלה שחגגו את הסכם הגרעין בשנת 2015 לא למדו דבר מהסכמי הכניעה עליהם חתמה איראן בעבר, דוגמת חוזה תורכמנצ'אי (1828) בו ויתרה איראן לרוסיה על שטחים נרחבים שהיו בשליטתה. הוא תהה האם הפעם יילמד הלקח מהסכם הגרעין, או שגם הוא עתיד להישכח.[2]

מן העבר השני, הדגישו תומכי הנשיא במחנה הרפורמיסטי את המשך תמיכתם בהסכם, חרף פרישת ארצות הברית. העיתונאי והפעיל הרפורמיסטי חמיד-רזא ג'לאא'י-פור פירט בפוסט שהעלה לחשבון הטלגרם שלו את התועלת שצמחה לאיראן מהחתימה על ההסכם, שחילץ לראייתו את המדינה מהמשבר הכלכלי בו הייתה נתונה בתקופת הנשיא אחמדינז'אד, הוכיח לעולם כי איראן מחויבת לפתרון דיפלומטי, ושיפר את תדמיתה בעיני דעת הקהל העולמית.[3]

בתוך כך, ניצלו פעילים רפורמיסטים את אירועי השעה כדי לעודד את הממשלה לקדם רפורמות פנימיות שיחזקו את הלכידות הפנימית לנוכח האתגרים החדשים שצפויים כעת לאיראן. העיתונאי אומיד תושה כתב בחשבון הטוויטר שלו כי הבעיה המרכזית של איראן אינה פרישת ארצות הברית מההסכם אלא חוסר האמון המעמיק של האזרחים במקבלי ההחלטות. הוא קרא לממשלה לשנות את מדיניותה על מנת לפתור את משבר האמון, למשל באמצעות הפסקת פעילותם של "משמרות הצניעות" ושחרור מנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית ממעצר הבית בו הם נתונים.[4] גולש אחר קרא אף הוא לניצול ההזדמנות לקידום רפורמות אזרחיות, כדוגמת הרחבת חירויות הפרט, הסרת החסימות מעל הרשתות החברתיות, חיזוק מוסדות החברה האזרחית, וכיבוד חופש העיתונות.[5] דרישת הרפורמיסטים לנצל את הנסיבות לקידום רפורמות אזרחיות משקפת ביקורת גוברת כלפי רוחאני, שהם נמנים על תומכיו, על כך שלא מימש לטענתם את הבטחותיו לציבור להרחיב את חירויות האזרח מאז נבחר כנשיא.

התגובות ברשתות החברתיות ביטאו לא רק עמדות מנוגדות ביחס להסכם הגרעין ולמדיניות הממשלה, אלא גם הערכות שונות סביב השפעתה הצפויה של החלטת טראמפ על מצבה הכלכלי של איראן. גולשים רבים הביעו חשש כבד מהחרפת המשבר הכלכלי בעקבות החזרת הסנקציות. "אנחנו מתקדמים במהירות האור לקראת קריסה כלכלית", הזהיר אחד הגולשים.[6] הגולשים הטילו ספק בנכונות יתר מדינות המערב, ובמיוחד מדינות אירופה, לעמוד לצד איראן ולהתנגד לחידוש הסנקציות הכלכליות. ספקות הועלו גם ביחס ליכולתה של הממשלה לספק פתרונות יעילים לנוכח חידוש הסנקציות. אחד הגולשים פקפק בדברי הנשיא רוחאני לפיהם יש לו תוכנית למקרה של פרישת טראמפ מהסכם הגרעין. "אם תוכנית זו דומה לתוכניתו לפקח על מחירי הדולר, אין שום מקום לדאגה", הגיב הגולש בלעג על רקע קריסתו הנמשכת של הריאל, המטבע המקומי.[7]  גולשים אחרים המעיטו מחשיבות פרישת ארצות הברית מההסכם בטענה כי זו אינה מחייבת את יתר המדינות החתומות עליו ומשום שתועלתו עבור האזרח האיראני הפשוט הייתה מוגבלת ממילא. בציוץ שהעלה העיתונאי אמיר אבתהאג' לחשבון הטוויטר שלו טען כי הסכם הגרעין לא שינה דבר מבחינת העובדים האיראנים וכי לא היה הבדל משמעותי בין מצבם טרם ההסכם ולאחריו.[8]

קולם של התומכים בהחלטת הממשל האמריקאי לא נעדר מהשיח הרשתי, כאשר אלה הביעו תקווה כי הגברת הלחץ על איראן תוביל לשינוי פוליטי ולקריסת המשטר האסלאמי, במיוחד על רקע גילויי המחאה העממיים הנמשכים בחודשים האחרונים. גולשים רבים עשו שימוש בתיוגים "תודה לך טראמפ" (#ThankYouTrump) ו"אנחנו שבויים" (#ما_گروگانیم) שהדהד את דברי טראמפ בהודעת הפרישה מההסכם ובה תואר העם האיראני כשבוי בידי משטר רודני מאז המהפכה האסלאמית. הגם שלא ניתן להעריך את המידה שבה עמדה זו משקפת את עמדות הציבור האיראני, ניכר כי היא נשמעה בעיקר בקרב גולים איראנים המתגוררים מחוץ לאיראן ואינם חשופים כמעט להשפעת הסנקציות הכלכליות.

השיח הרשתי בנוגע לפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין חושף את עמדותיו המורכבות של הציבור באיראן ועשוי לסייע בהערכת תגובתו לחידוש הלחץ החיצוני על המדינה. מחד גיסא משקפות תגובות הגולשים את עוצמת החשש מפני קריסת ההסכם וחידוש הסנקציות שעשוי להחריף את המשבר הכלכלי בו נתונה איראן. תרחיש זה צפוי לנפץ סופית את תקוות האזרחים לשיפור כלכלי, לחזק את הביקורת על מדיניות המשטר, ולהגביר את המחאה העממית. מאידך גיסא, הן מבטאות התנגדות ציבורית נרחבת למדיניות הסנקציות, הנתפסת באיראן מזה שנים כאמצעי לחץ בלתי לגיטימי של המערב הפוגע לא רק במשטר, אלא בעיקר באזרחים הפשוטים. תפיסה זו עשויה לשמש את המשטר לגיוס תמיכה ציבורית כנגד המערב, שיוצג כנושא המרכזי באחריות להחרפת המצוקות הכלכליות של האזרח האיראני הקטן.