"עניי עירך קודמים": קמפיין רשתי נגד סיוע איראני לתושבי עזה

בשבועות האחרונים התנהל ברשתות החברתיות באיראן קמפיין נגד "קרן הסיוע על שם האימאם ח'ומיני", במחאה על הכספים שהעבירה לנזקקים מוסלמים בעולם, ובמיוחד ברצועת עזה ובלבנון. הקרן, שהוקמה זמן קצר לאחר המהפכה האסלאמית במטרה לסייע לעניים ולנזקקים ברפובליקה האסלאמית, הפכה ברבות השנים לאחד ממוסדות הצדקה הגדולים והמשמעותיים ביותר באיראן המסייעת למאות אלפי משפחות. התגובות הסוערות שעורר הקמפיין מעידות על ביקורת ציבורית גוברת כנגד הפניית סיוע איראני אל מחוץ לגבולות המדינה, על חשבון הטיפול במצוקותיהם של אזרחי איראן.

בראשית חודש הרמדאן שחל באמצע מאי, התפרסמו באמצעי תקשורת איראנים, בעיקר אלה המזוהים עם מתנגדי המשטר מחוץ לאיראן, וברשתות החברתיות תמונות וסרטונים המתעדים חלוקת ארוחות לשבירת הצום מטעם קרן הסיוע לכ-300 אלף פלסטינים המתגוררים ברצועת עזה.[1] הדיווחים עוררו התנגדות ציבורית רחבה נוכח הפניית כספי הקרן, שתקציבה מבוסס ברובו על תרומות אזרחים באמצעות קופות צדקה הפרוסות בכל רחבי המדינה, לעזה או ללבנון. זאת בשעה שאזרחי איראן סובלים ממצוקות כלכליות ולעיתים אף אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש מוצרי מזון ולבוש בסיסיים. הטיב לתאר זאת אחד הגולשים: "בשעה שהרעבים האיראנים מוכרים את כלייתם בעבור לחם, התקשורת הפלסטינית מדווחת שקרן הסיוע מחלקת מדי יום ארוחות ל-300 אלף בני אדם בעזה."[2] מספר גולשים עשו שימוש בפתגם הפרסי הידוע: "מנורה המורשית לשימוש בבית, אסורה לשימוש במסגד" ("چراغی که به خانه رواست به مسجد حرام است"), כדי להמשיל את עמדתם בנושא.

זמן קצר לאחר פרסום הדיווחים הושק ברשתות החברתיות קמפיין תחת הכותרת: "לא לקרן הסיוע", שאליו הצטרפו אלפי גולשים. הקמפיין כלל העלאת תמונות המתעדות השחתת קופות צדקה שהוצבו מטעם הקרן בערים ברחבי איראן, והשלכה של הקופות או דגמים שלה, שיצרו אנשים לטובת האקט הסמלי, לפח האשפה.

הקמפיין נגד קרן הסיוע גרר תגובות נזעמות מצד בכירים איראנים שהכחישו את הטענות על ניצול כספי הקרן לטובת נזקקים מחוץ לאיראן. יושב ראש הקרן, פרויז פתאח, הצהיר כי שימוש בכספי הקרן לטובת סיוע לנזקקים מחוץ לאיראן, למשל בתימן, בלבנון או בפלסטין, אינו אפשרי מבחינה חוקית או הלכתית וכי הקרן אינה רשאית להעביר כספים אפילו מעיר אחת לאחרת בתוך איראן גופא. הוא ציין כי מקור הכספים המועברים לפלסטינים בעזה הוא בתרומות אזרחים העושים לשם כך שימוש בקופות צדקה ייעודיות. פתאח הוסיף והדגיש כי הקרן אינה מעבירה מחוץ לאיראן כספים שנתרמו מלכתחילה לצרכים פנימיים, אלא מסתפקת בהעברת ידע וניסיון למדינות שונות בעולם, בהן גם מדינות לא-מוסלמיות, על מנת לסייע להן בהקמת ארגוני צדקה מקומיים דומים.[3] 

כמה מחברי הפרלמנט האיראני (מג'לס) התגייסו אף הם להבעת תמיכה בקרן. יושב ראש המג'לס, עלי לאריג'אני, דחה את הביקורת על פעילות הקרן ושיבח את מאמציה לסייע לאזרחי איראן. חבר המג'לס נאדר קאזיפור, תמך בדבריו של פתאח, וטען כי בניגוד לפרסומים המופצים מטעם "אנטי-מהפכנים וציונים", קרן הסיוע האיראנית אינה מזרימה סכומי כסף כלשהם אל מחוץ לאיראן.[4]

ביקורת על הקמפיין נשמעה גם בעיתונות הרפורמיסטית הנוקטת לעיתים עמדות ביקורתיות כלפי מדיניות המשטר. במאמר פרשנות שהתפרסם בעיתון "אעתמאד" כונה הקמפיין הרשתי "בלתי אנושי" ונטען כי אלה הנוטלים בו חלק חותרים להרחבת הפער בין הממשלה לעם ולפילוג החברה האיראנית ואינם מתעניינים כלל במצוקות החברתיות או בבעיות האזרחים. עוד נטען כי לקמפיין לא תהיה כל השפעה והוא אף יביא להגדלת תרומות האזרחים לצדקה. "אם עד אתמול ראו האזרחים בתרומות לקרן הסיוע חובה הלכתית ואנושית, היום הם רואים בכך חובה לאומית ופוליטית", נכתב במאמר.[5] טענה זו קיבלה ביטוי בקמפיין נגדי שהשיקו תומכי המשטר ברשת ובו קראו לאזרחים להגביר את התרומות לקרן על מנת להביע את תמיכתם בפעילותה. "אני מסייע עד שיצאו העיניים של מי שאומר: לא לקרן הסיוע", צייץ אחד הגולשים.[6] חלק מהגולשים אף פרסמו קישור לאתר הקרן על מנת לעודד את הציבור לתרום לה.[7]

במטרה להביע תמיכה במאבק הפלסטינים באופן ספציפי, העלו הגולשים תצלומים המתעדים אזרחים כשהם תורמים לקופות צדקה של הקרן המיועדות לפלסטינים בעזה במהלך "יום ירושלים העולמי" שצוין באיראן ב-8 ביוני (החל כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש הרמדאן). "הלוואי שהסוכנים הקשורים לתקשורת הזרה היו נוכחים היום בתהלוכות יום ירושלים כדי לחזות באזרחים הצמים התורמים בהתלהבות לקופות הצדקה של קרן הסיוע על מנת לסייע לעם הפלסטיני המדוכא", נכתב באחד הציוצים.[8]

אין זו הפעם הראשונה בשנים האחרונות שהציבור האיראני מביע את הסתייגותו לנוכח השקעות איראניות מחוץ לגבולות המדינה. במהלך גל המחאה האחרון שפרץ באיראן בדצמבר אשתקד ובינואר השנה, נשמעו קריאות נגד תמיכתה הנמשכת של איראן במשטר הסורי ובארגוני טרור על חשבון אזרחי איראן. קריאות דומות נשמעו גם במהלך מחאת הסוחרים, שפרצה בסוף יוני בבאזאר של טהראן. ביטוי נוסף התקבל באירועי "יום ירושלים העולמי" האחרון, כשברשתות החברתיות הופץ סרטון ויראלי ובו נראה איש דת צעיר מחזיק שלט שעליו נכתב: "הלוואי שיהיה לנו גם יום בו נוכל להביע תמיכה בעם העשוק של איראן (ולא באחרים)".[9]

קשה להעריך את המידה שבה משקף הקמפיין נגד קרן הסיוע את עמדות הציבור האיראני. יחד עם זאת, התגובות הסוערות שהוא עורר והצורך שחשו בכירי המשטר להכחיש את הדיווחים על שימוש בכספי הקרן לטובת סיוע לתושבי עזה מעידים על הרגישות הציבורית הגוברת להפניית משאבי המדינה אל מחוץ לגבולותיה. זאת על רקע החרפת המצוקות הכלכליות, בעיקר בקרב השכבות המוחלשות, וכישלון הסכם הגרעין שסתם את הגולל על האפשרות שיתחולל שיפור משמעותי במצבם הכלכלי של רוב אזרחי איראן, המגבירים את התסכול הציבורי. הדבר משתקף היטב בשיח הרשתי ובסיסמאות הנשמעות בהפגנות המחאה המתקיימות בחודשים האחרונים ברחבי המדינה.