מאז ניסיון ההפיכה הכושל שארע ב-15 ביולי 2016, חווה טורקיה שינויים דרמטיים במערכת הפוליטית. ההכרזה על מצב חירום מיד לאחר ניסיון ההפיכה ומשאל העם שנערך באפריל אשתקד והעניק לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן סמכויות נרחבות מבלי שהוחלה מערכת איזונים ובלמים מספקת, הפכו את הבחירות לנשיאות המדינה ב-24 ביוני לגורליות. בתום מערכה בחירות שבה נהנה הנשיא הטורקי משיתוף פעולה מלא עם התקשורת, הוא זכה ב-52.3% מהקולות והביס את יריביו כבר בסיבוב הראשון. זמן קצר לאחר מכן, הוחלו מספר צווים נשיאותיים שנויים במחלוקת בעלי השפעה על מרקם החיים במדינה בתחומים כתרבות, משפט, והשכלה גבוהה.
כצפוי, זכו הבחירות בטורקיה לתשומת לב ציבורית נרחבת ברשתות. תומכי ארדואן חגגו את הניצחון, תוך שימוש בסיסמאות כדוגמת: "האיש של העם הוא הנשיא של העם" (ראו תמונה), ושיתפו תמונות ניצחון מכיכרות העיר תחת התיוג "להמשיך" (Devam#), שנתפס כתשובה לסיסמת האופוזיציה "מספיק" [1] (#Tamam)
חרף ניצחונו הצפוי של ארדואן, היו מי שקיוו באופוזיציה למהפך בעקבות הופעתו של איש מפלגת העם הרפובליקנית מוהאררם אינג'ה ותפיסתו כמנהיג שמסוגל להביס את ארדואן ולהוביל את ההמונים. לא בכדי, חלק ניכר מהגולשים שהזדהו עם האופוזיציה הטילו ספק באמינות תוצאות הבחירות והאשימו את ארדואן בזיופים, תוך שהפיצו תמונות מעצרת המיליונים שנערכה באיסטנבול ב-23 ביוני, יום לפני הבחירות, על ידי אינג'ה, במטרה להוכיח את האהדה שרוחשים לו תומכיו.[2] יתר על כן, היעלמותו של אינג'ה בליל הבחירות עד לצהרי יום המחרת, הולידה חרושת של תאוריות קונספירציה. לפי תסריטים שונים שהוצגו ברשתות, נחטף אינג'ה בידי אנשי ארדואן וקיבל איומים מוחשיים נגד משפחתו. בגרסה אחרת נטען כי תומכי אינג'ה, שהיו תחת איומים מאנשי ארדואן, הם שהביאו לכליאתו של אינג'ה במטרה למנוע ממנו גישה לתקשורת הטורקית.[3]
המהומה ברשתות הגיעה לשיאה בליל הבחירות עם פרסום הודעה קצרה מטעם אינג'ה שהודלפה לתקשורת בידי העיתונאי איסמעיל קוצ'וקקאיא, ולדברי אינג'ה נאמרה במסגרת שיחה בין חברים ולא כהודעה לפרסום, ובה נכתב "האדם ניצח".[4] המילה "אדם" ידועה ככינויו של ארדואן ומשמעותה מקבילה לכינוי "מֶענְטְשׁ" (Mensch). בעיני תומכי ארדואן, השימוש שעשה אינג'ה בכינוי זה מעיד על הסכמתו עם ייחוס התואר לארדואן, שהוביל ללא מעט לעג כלפי אינג'ה. תומכיו של אינג'ה, לעומת זאת, ראו בכך הוכחה נוספת להחזקתו בידי אנשי הנשיא וללחצים שהופעלו עליו להפיץ הודעות מסוג זה במטרה להזיק לתדמיתו בקרב תומכיו. כך או כך, למחרת הבחירות ערך אינג'ה מסיבת עיתונאים ובה דחה טענה זו, כמו גם בחשבון הטוויטר שלו, וקיבל עליו את תוצאות הבחירות.[5] הצהרתו של אינג'ה לא מנעה מתומכיו להמשיך ולטעון כנגד תוצאות הבחירות. הגולשים הפיצו סרטונים מחגיגות תומכי ארדואן שבהן הם נראים יורים לאוויר עם רובי קלצ'ניקוב ואקדחים. לדבריהם, אינג'ה נרתע מאפשרות של חילופי אש ומלחמת אזרחים ובחר לקבל את התוצאות, ובלבד שיישמר השלום בקרב העם.[6]
תחת החשדות הכבדים, החל ארדואן ב-9 ביולי לתפקד באופן רשמי כנשיא המדינה עם סמכויות נרחבות. הנאומים שנשא באותו היום בפרלמנט, ביקורו בקבר של מייסד הרפובליקה אתאטורק, והטקס המרשים שנערך לכבודו בארמונו באנקרה בליווי תזמורת ה"מחטראן" (Mehteran), הידועה בתואר "הלהקה הצבאית של האימפריה העוסמנית", בישרו על תחילת פרק חדש בהיסטוריה של טורקיה, שעשויה להפוך לריכוזית יותר מאי פעם. כבר למחרת התממשו החששות כאשר הנשיא ארדואן חתם על צווים שנויים במחלוקת, ובהם סגירה והחרמת מבני התאטרון[7] והספרייה הלאומית,[8] מינוי שופטים לבית המשפט המנהלי, גם ללא רקע של לימודי משפטים,[9] מינוי רקטורים שאינם נושאים בתואר פרופסור,[10] ועוד. צווים אלו נכנסו לתוקף תחת מצב החירום, שתוקפו פג מספר ימים לאחר מכן, ב-19 ביולי. בכך, מנע ארדואן אפשרות לערעורים עתידיים בהתאם לקביעת החוקה הטורקית באשר לצווים שהתקבלו בעת מצב חירום.
בעוד שגולשים רבים מחו על הצווים, הזדעזעה הרשת הטורקית מתקרית יוצאת דופן שהצליחה להסית את תשומת לב הציבורית. מנהיג כת דתי ושנוי במחלוקת בשם עדנן אוקטאר, המוכר בציבור הטורקי בכינויו "עדנן חוג'א" ו"חארון יאהיא", נעצר על ידי המשטרה הטורקית במבצע שנערך בבוקר ה-11 ביולי. ביזויו של אוקטאר את דת האסלאם שבאה לידי ביטוי במיוחד בתכניותיו בטלוויזיה כשגרם לנשים לרקוד תוך כדי קריאת ציטוטים מהקוראן, כמו גם סגנון חייו המבוסס על עקרונות הפוליגמיה, עוררו עליו את זעמם של טורקים רבים. אוקטאר זכור גם כמי שזוהה במהלך שנות ה-90 עם אנטישמיות ואנטי ציונות בטורקיה, בעקבות ספרים וכתבי עת שפרסם על ישראל ויהדות, ובהם הכחיש בין היתר את השואה. לאחר הפיגועים במגדלי התאומים בניו יורק חדל מכך, בין היתר כדי לזכות בתמיכת הנוצרים האוונגליסטים לשם גיוס כספים, ועל מנת שלא להיכלל בקטגוריה של מטיף דת אסלאמי קיצוני באופן כללי.
בהתאם למסורת המתקיימת לאחר כל מעצר משטרתי מתוקשר בטורקיה, החלו הגולשים הטורקים לבצע "לינץ' ציבורי" כנגד העצור, על אחת כמה וכמה כשמדובר באוקטאר שסיפק סיבות לכך. לרגעים היה נדמה כי הרשת הטורקית כולה מאוחדת כנגד אוקטאר, לבד מקולות בודדים שתמכו בו וטענו שהמעצר בוצע בעקבות בקשה שהתקבלה מטעם הבריטים. טענה זו מבוססת על טענותיו של אוקטאר לפיהן האצולה הבריטית מתנגדת לו והביאה לתכנון המעצר נגדו בשל הפעולות שהוא נוקט לדבריו לחיזוק טורקיה, העומדות בניגוד לרצונם של הבריטים להחלישה. כך או כך, ניכר כי הגולשים הטורקים שמחים לאידו של אוקטאר, שנתפס בעיניהם כמבזה האסלאם וזכויות הנשים, וחלקם אף שיתפו תמונות רבות שבהם נראים אוקטאר וסגניו בחברת בכירים ישראלים שלא היו מודעים לעברו, ובהם ראש ממשלת ישראל, שרים וחברי כנסת וכן רבנים. אלה שימשו בידי גולשים רבים עילה להאשמתו בריגול לטובת ישראל, והועלו טענות לפיהם מבקריו הישראלים העבירו לו סכומי כסף ענקיים בתמורה לשירותיו. בכך הפך אוקטאר לשק חבטות ברשת החברתית, והעיסוק בצווים הנשיאותיים השנויים במחלוקת נדחק הצידה.
הצווים החדשים וההדים שנלוו להם ברשתות החברתיות ונעלמו בהדרגה, מלמדים כי טורקיה, תחת המשטר הנשיאותי החדש של ארדואן, הולכת לקראת שינויים דרסטיים העשויים לשנות את פניה לכיוון ריכוזי ושמרני יותר. ארדואן, כאסטרטג דגול בתחומו, בחר להשתמש בשק חבטות זמני בדמות אוקטאר כדרך להסית את סדר היום הציבורי ולהפחית מהתגובות הזועמות כנגד אותם צווים. בכך מוכיח ארדואן פעם נוספת, מיני רבות, כי אין לו מתחרה בפוליטיקה הטורקית, וממשיך לתפקד כמנצח על התזמורת שמכתיב את סדר היום הציבורי בטורקיה, וכמנצח היחיד בקלפי.
[1] @jsarieroglu, 24 June 2018, Twitter.com. Last accessed 19 July 2018.
[2] @KadriGursel, 23 June 2018, Twitter.com. Last accessed 19 July 2018.
[5] @vekilince, 28 June 2018, Twitter.com. Last Accessed 19 July 2018.
[7] "İlk kararnameyle sanata darbe: Devlet Tiyatroları lağvedildi," Cumhuriyet, 10 July 2018.
[9] "Herhangi Bir 4 Yıllık Lisans Mezununa İdari Hakimlik Yolu Açıldı Kaynak: Herhangi Bir 4 Yıllık Lisans Mezununa İdari Hakimlik Yolu Açıldı," Kariyer İşİlanları, 10 July 2018.