"פיצוץ האוכלוסין" במצרים בראי השיח הרשתי

אחד האתגרים הלאומיים הבוערים שעמו מתמודד המשטר המצרי זה שנים ארוכות הוא גידול האוכלוסין המהיר. ח'אלד צאלח, עורך העיתון המצרי "אל-יום אל-סאבע" הזהיר בחשבון הטוויטר שלו כי מצרים עומדת בפני אסון כלכלי שיתבטא בדלדול משאביה, כל עוד יימשך קצב הילודה המהיר שאותו הציע להגביל באמצעות חקיקה.[1] הצעתו של צאלח עוררה ביקורת נוקבת מצד גולשים רבים שהסתייגו מעצם הרעיון של הגבלת ילודה בחקיקה, שבראייתם, משקפת תפיסה שגויה מיסודה של המשטר הרואה בגידול האוכלוסייה מכשול בפני שגשוג ולא נכס אסטרטגי.

האוכלוסייה במצרים מונה כיום כ-97.4 מיליון איש וצפויה לצמוח לכדי 130 מיליון בשנת 2030. עבד אל-פתאח אל-סיסי, נשיא מצרים, הכריז ב-2017 כי הטרור וגידול האוכלוסין הם שני האתגרים הגדולים ביותר המעכבים את צמיחת המדינה.[2] מדינאים, אנשי אקדמיה, עיתונאים ואנשי ציבור במצרים שותפים לעמדתו של אל-סיסי והזהירו לא אחת מפני ההשלכות ההרסניות של הגידול הדמוגרפי המהיר. חרף המשאבים הרבים שמשקיע המשטר המצרי בהתמודדות מול האיום הדמוגרפי הכוללים, בין היתר, צעדים להעלאת המודעות לתופעה באמצעות מערכת החינוך והממסד הדתי אל-אזהר, יצירת מקומות עבודה חדשים והקמת ערים חדשות, "המדינה לא הצליחה לשכנע את האנשים להגביל את הילודה" כפי שציין זאת אל-סיסי במאי 2018.[3]

הרעיון בדבר הצורך בחקיקה להגבלת הילודה התקבל בהסתייגות מצד גולשים רבים שראו בדבריו של צאלח אמצעי של המשטר להכשרת דעת הקהל לקראת חקיקה בנושא, ושלראייתם היה דומה לניסיונו של המשטר לבחון את רחשי הציבור ביחס לאפשרות הארכת כהונת נשיאותו של אל-סיסי בשנה שעברה.[4]  אחד הגולשים ציין בבדיחות כי מוטב להוציא להורג חמישה מיליון איש כדי להפחית את גודל האוכלוסייה. גולש אחר קרא לצאלח לבחון מחדש את הנתונים אודות שיעור הילודה לנוכח שיעור הגירושים הגבוה במדינה. גולש נוסף ציין כי המצב הכלכלי הגרוע מונע נישואים, וכי "אם תמשיך מגמה זו, הרי שנמצא את מצרים בעוד עשרים שנה עם 40 מיליון איש בלבד." גולשים אסלאמיסטים מחו אף הם נגד ההצעה והדגישו כי מדובר בהפרה בוטה של דברי האל ודרכו של הנביא מוחמד שהתיר לשאת ארבע נשים. מספר גולשים העלו תיאוריות קונספירציה ולפיהן הנצרות והיהדות מבקשות להרעיל את מוחות שליטי ערב לגבי ההשלכות השליליות של ריבוי הילודה, בעוד שהן מעודדות ילודה בארצותיהם.[5]

הגולשים הביעו תסכול על חוסר האונים של המשטר המצרי לתרגם את הגידול באוכלוסין לנכס כלכלי. רבים מהם הצביעו על הודו, יפן ובמיוחד סין כמעצמות תעשייתיות שהשכילו לפתח את הכלכלה חרף האוכלוסייה העצומה שלהן. הטיב לבטא זאת אחד הגולשים שטען "אנו רוצים ממשל מפוכח שיידע להפיק תועלת מכוח האדם ולא יחסל אותו," וכי "אירופה מכוּנה 'היבשת הזקנה' מכיוון שהיא אימצה את הדרך שאתם [הממשל] מטיפים לה." גולש אחר העיר כי "יש לנו הכול, אדמה, כוח אדם ומשאבים. עלינו רק למצוא תוצר שיעסיק רבים."[6] הגולשים שיבחו את הצלחתה של סין בפיתוח מקומות עבודה עבור מיליארד אזרחיה והלינו על חוסר יכולתה של מצרים, שאוכלוסייתה קטנה בהרבה, לעשות זאת.[7] לדברי עיתונאי מצרי "הבעיה איננה בגידול [האוכלוסייה]. הבעיה [קשורה] באופן ניהול כוח האדם של המדינה. ביפן יש יותר מ- 126 מיליון [איש], אולם ניהול משאב כוח האדם מתבצע בצורה נכונה [...]."[8] מספר גולשים אתגרו עמדות אלה כשטענו כי בניגוד למצרים, קצב הילודה במדינות האחרות נמוך בהרבה והתוצר לנפש ביחס למספר התושבים הוא גבוה, "וזו אחת הסיבות להתקדמותן."[9]

הגולשים נתנו דעתם גם על בעיית הדיור והצפיפות בערים הגדולות כפועל יוצא מגידול האוכלוסין. גולש מאל-מנצורה טען כי כיום רוב האוכלוסייה מרוכזת באזור הדלתא עד כדי "חנק נוראי" ומוטב לשים דגש על פיתוח אזורי מגורים באזורים מרוחקים יותר כמו המדבריות במזרח ובמערב הארץ, כמו גם בחופים לאורך הים האדום והים התיכון וחצי האי סיני. גולש מטנטא טען כי 98% מהאוכלוסייה מרוכזת רק ב-2% משטח מצרים ומכאן הגישה השגויה של מדינאים מצריים הסבורים כי ריבוי האוכלוסין הוא בעוכרי המדינה. גולש נוסף מטנטא הסכים כי יש להפריח את השממה אך הצביע על אספקת המים כאתגר משמעותי, והציע לשלב התפלת מי ים וחפירת בארות ממערב לנילוס כחלק מפתרון הבעיה. הצעה זו עלתה בעבר על ידי המדען המצרי פארוק אל-באז, כפי שציין זאת אחד הגולשים, שטען כי טרם נמצא כוח פוליטי שיראה נכונות להשקיע מיליארדים לקידום התכנית שעשויה להביא להפרחת השממה ולהבטחת מקומות עבודה נוספים.[10]  

חרף הביקורת הנוקבת כלפי המשטר, היו מספר גולשים שקראו לחברה המצרית לגלות בגרות ורוח יזמות בכל הקשור לשיפור איכות חייהם. כך לדוגמא טען גולש קופטי כי לחברה המצרית נוח להאשים את המדינה בבעיות צפיפות, אבטלה ועוני במקום להגר אל מקומות פחות מיושבים ולהשקיע מאמץ בהפרחתם.[11] גולש מגיזה העוסק בעסקי בנייה הציע לעודד את המגזר הפרטי להשקיע משאבים בבניית ערים תעשייתיות ולחברן לשווקים הפנימיים ולנמלים, לפתח רשתות תחבורה מהירה ועוד. זאת בטענה שהמדינה איננה מסוגלת בשלב זה לתקצב את כל הפרויקטים הללו.[12]

לצד ההתנגדות הנרחבת שעוררה ההצעה להגבלת הילודה בחקיקה, נמצאו מספר גולשים שהסכימו עם רעיון זה. אחת הגולשות ציינה כי הבאת ילדים לעולם צריכה להיערך לאחר הפעלת שיקול דעת ביחס למידת היכולת לכלכל ולתת חינוך טוב לכל ילד.[13] גולשת אחרת הדגישה כי הורים אחראים מגלים נכונות להגביל את מספר הנפשות במשפחה, בעוד שהורים לא משכילים, ובהם עניים ופושטי יד, אינם מודעים לחומרת הנושא ומעדיפים להביא ילדים רבים בכדי לנצלם.[14] הגולשים העלו רעיונות שונים בדבר הצעדים שיש לנקוט בכדי להתמודד עם התופעה, ובכלל זה הגברת המודעות הציבורית באמצעות התקשורת לסכנות הכרוכות בהחמרת המשבר הכלכלי כתוצאה מהגידול באוכלוסייה ושימוש באמצעי מניעה.[15]

השיח הרשתי חושף, אם כן, הסתייגות נרחבת של הגולשים מהרעיון כי מצרים עומדת על סף תהום בעקבות גידול האוכלוסין ומהפתרון המוצע להגביל את הילודה בחקיקה. נדמה כי הציבור המצרי למוד הניסיון מזהה כאן מאמץ מצד המשטר להעלות את האפשרות לחקיקה בנושא באמצעות אמצעי התקשורת כ"בלון ניסוי" על מנת לבחון את רחשי הציבור. השיח הרשתי חושף אכזבה מדרך התנהלות המשטר והניצול הלא מושכל של המשאבים העומדים לרשותו, אך בה בעת מתאפיין השיח גם באופטימיות זהירה ואמונה כי חישוב מחדש של דרך ניהול המדינה, כמו בניית ערים חדשות במדבריות ופיתוח כלכלי, עשויים להעלות את מצרים על "דרך המלך". נראה אפוא כי אם יגביל המשטר המצרי את הילודה במדינה תהא לכך התנגדות נרחבת בקרב הציבור.