המהפכה טורפת את נכדיה: תגובות לפסילת מועמדות חסן ח'ומיני למועצת המומחים

בסוף ינואר, פרסמה מועצת שומרי החוקה האיראנית את שמות המועמדים אשר אושרו על-ידה להתמודד ב-26 בפברואר בבחירות למועצת המומחים. לפי חוקת איראן, מועצת המומחים אחראית לפקח על פעילות המנהיג העליון, למנות לו יורש ואף להדיחו אם מצאה כי אינו כשיר עוד להמשיך ולמלא את תפקידו. הבחירות למועצה, אשר נערכות אחת לשמונה שנים, עוררו הפעם עניין מיוחד לנוכח הסבירות הגבוהה שהמועצה הנבחרת תידרש לבחור את המנהיג העליון הבא על רקע מצבו הבריאותי המעורער של המנהיג הנוכחי, עלי ח'אמנהאי. בין המועמדים אשר מועמדותם לא אושרה נמנה חסן ח'ומיני, נכדו הצעיר של מכונן המהפכה האסלאמית, רוחאללה ח'ומיני, החלטה אשר הובילה לדיון נרחב ברשתות החברתיות.

ח'ומיני, בן ה-44, נחשב לבולט שבין 15 נכדיו של מנהיג המהפכה האסלאמית. בשנות התשעים החל בהכשרתו הדתית אצל בכירי אנשי הדת בעיר קום, ולאחר מות אביו החל לנהל את המאוזוליאום לזכר ח'ומיני, האמון גם על שימור מורשתו. במשך שנים התרחק ח'ומיני ממעורבות פוליטית אך בשנים האחרונות התרבו התבטאויותיו בעניינים פוליטיים רגישים. כיום הוא מזוהה עם הזרם הרפורמיסטי המתון בפוליטיקה האיראנית.

ב-18 בדצמבר 2015 הגיש ח'ומיני את מועמדותו לבחירות למועצת המומחים. הוא סומן כאחד המועמדים הבולטים בבחירות מטעם מחנה תומכיו של הנשיא חסן רוחאני בזכות ייחוסו המשפחתי, כישוריו הדתיים, גילו הצעיר המושך אליו מצביעים צעירים רבים ועמדותיו המתונות יחסית. פסילת מועמדותו עוררה, לפיכך, תגובות סוערות במערכת הפוליטית והציבורית באיראן. המועצה הצדיקה את פסילת מועמדותו בכך שלא התייצב לבחינת הבקיאות ההלכתית, שהתקיימה כחלק מהליך סינון המועמדים. טענה זו נדחתה על-ידי תומכיו שייחסו את פסילתו לעמדותיו הפוליטיות המתונות וליחסיו הקרובים עם הנשיא רוחאני ועם יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר והנשיא לשעבר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, המזוהים אף הם עם האגף המתון בפוליטיקה האיראנית. ב-29 בינואר פרסם ח'ומיני תגובה להחלטת מועצת שומרי החוקה בה הביע פליאה מההחלטה שהתקבלה, לדבריו, למרות עדויות מצד אנשי דת בכירים בנוגע לכשירותו ההלכתית. הוא הודיע כי בכוונתו לערער על ההחלטה לבקשת הציבור, אך הביע ספק רב בסיכוי שהמועצה תשנה את החלטתה, שאכן נותרה בסופו של דבר על כנה.[1]

התגובות לפסילת מועמדותו של ח'ומיני ברשתות החברתיות ביטאו תמיכה ציבורית באיש הדת הצעיר, מורת רוח מהחלטת מועצת שומרי החוקה וביקורת כלפי המשטר המונע ממועמדים בעלי תפיסות פוליטיות ורעיוניות שאינן תואמות את עמדותיו, מלהתמודד בבחירות.[2] בסמוך לפרסום הדיווחים הראשונים על פסילת מועמדותו של ח'ומיני, התמלאו הרשתות החברתיות ואתרי חדשות המזוהים עם הזרם הרפורמיסטי בגילויי תמיכה בח'ומיני. רבים מהגולשים טענו כי החלטת המועצה היא עדות לכך שהמהפכה "טורפת את בניה". אחד הגולשים הוסיף כי לאחר שהמהפכה סיימה לאכול את כל בניה, היא עברה לאכול גם את נכדיה. גולש אחר כתב, כי אילו היה מכונן המהפכה בחיים, אף הוא היה נפסל על-ידי מועצת שומרי החוקה. "אם מישהו היה אומר לפני שלושים שנה, שבעוד שלושים שנה יפסלו את מועמדותו של נכדו של מכונן המהפכה, היו מכנים אותו בכינוי גנאי", צייץ גולש איראני בטוויטר.[3] אחרים לעומתם טענו, כי אין כל סיבה להיות מופתעים מהחלטת המועצה, שהרי ידוע שהמשטר האיראני חותר לביצור מעמדם הבלעדי של תומכיו השמרנים ומאפשר תחרות אך ורק בין אגפים שונים של המשטר. זאת ועוד, כמה מחברי מועצת שומרי החוקה מכהנים בעצמם במועצת המומחים ולכן יש להם אינטרס לשמר את כוחם הפוליטי במועצה.

הגולשים נחלקו בדעתם בנוגע להחלטת ח'ומיני שלא להתייצב למבחן הבקיאות ההלכתית. אחדים סברו שהיה עליו להתייצב למבחן משום שאינו פטור מהחוק. גולשים אחרים הביעו דעתם כי הבחינה נועדה לשמש תירוץ בלבד בידי המועצה לפסילת מועמדותו של ח'ומיני וכי היה נפסל ממילא בשל עמדותיו המתונות ואהדת הציבור לה הוא זוכה. מחלוקת התעוררה גם ביחס לתגובה הנדרשת מצד ח'ומיני. בעוד שהיו כאלה שסברו שעליו לערער על החלטת המועצה, הרי שאחרים המליצו לו להימנע מכך כדי שלא לתת לגיטימציה למועצה ולהחלטותיה.

על רקע העניין הציבורי הרב, שעוררה פסילת מועמדותו של ח'ומיני, נשמעו גם קולות שקראו להמעיט מחשיבות האירוע. בפוסט שפרסם פעיל זכויות האדם האיראני הגולה, עלי אפשארי, בדף הפייסבוק שלו, יצא אפשארי נגד מה שכינה "תגובות מופרזות" לפסילה, למשל: הגדרתה כ"אירוע הפוליטי הגרוע ביותר לאחר המהפכה". אפשארי טען, כי גם אם הייתה המועצה מאשרת את מועמדות ח'ומיני, לא היה בכך כדי לחולל שינוי משמעותי במערכת הפוליטית. כמו כן, טען, בין אלה שמועמדותם נפסלה יש בולטים מח'ומיני מבחינה הלכתית או פוליטית.[4]

התגובות לפסילת מועמדותו של ח'ומיני מצביעות על מורת רוח ציבורית נמשכת לנוכח מאמצי הממסד השמרני להדיר מהמערכת הפוליטית כל גורם הקורא תיגר על בלעדיות השמרנים. יחד עם זאת, ההתנגדות להחרמת הבחירות בעקבות פסילת מועמדות ח'ומיני, כמו גם הדיון הער שהתנהל ברשתות החברתיות בעקבות הפסילה, עשויים להעיד על החשיבות שרבים מאזרחי איראן עודם מייחסים למשחק הפוליטי. נראה כי חרף המגבלות הקשות שהמשטר האיראני מטיל על ההתמודדות בבחירות, הציבור ממשיך לגלות בהן עניין ואף מוכן ליטול בהן חלק פעיל. המגמה להימנע מהחרמת הבחירות באה לידי ביטוי גם בבחירות האחרונות למג'לס (2012) ולנשיאות (2013), כאשר קריאות מצד האופוזיציה האיראנית בגולה להחרים את הבחירות לא זכו להיענות ציבורית נרחבת, גם לא מצד גורמים המזוהים עם האופוזיציה הרפורמיסטית.