בראשית יולי קיימה "מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן", הזרוע הפוליטית של ארגון האופוזיציה האיראני מוג'אהדין ח'לק (MEK), את ועידתה השנתית בגני התערוכה וילפנט, סמוך לבירה פריז. האירוע עורר תגובות זעם וביקורת ציבורית ברשתות החברתיות באיראן, שהוחרפו בשל נוכחותם של נציגים מערב הסעודית ומארה"ב בוועידה. זו הוצגה כהוכחה למאמצים סעודים ואמריקאים לחולל שינוי פוליטי באיראן, גם במחיר תמיכה בארגון טרור הנתפס באיראן כבוגד בעמו.
ארגון המוג'אהדין ח'לק מציג אידיאולוגיה המשלבת רעיונות אסלאמים-שיעים ומרכסיסטים. פעילות הארגון נגד המשטר המלוכני באיראן החלה בראשית שנות השבעים. בעבר, נכלל הארגון ברשימת ארגוני הטרור בארה"ב ובאיחוד האירופי בשל מעורבותו בביצוע פיגועי טרור באיראן, בכלל זה מספר פיגועים נגד מטרות מערביות (בהן גם אמריקאיות וישראליות). זמן קצר לאחר המהפכה האסלאמית (1979) התפתח עימות חריף בין הארגון למשטר החדש, שנקט צעדי דיכוי קיצוניים נגד פעיליו. בעקבות כך העביר הארגון את עיקר פעילותו לעיראק, שם התייצב לצד משטר סדאם חוסיין ואף השתתף במהלך שנות השמונים במספר מבצעים שניהל צבא עיראק נגד איראן במסגרת המלחמה בין שתי המדינות. בשל כך, איראנים רבים מחשיבים את פעילי הארגון לבוגדים, והיקף התמיכה בו באיראן גופא מוגבל מאוד. בשנים האחרונות אין עדויות על מעורבות הארגון בטרור והוא מתמקד בעיקר בפעילות פוליטית באירופה ובארה"ב במאמץ לגייס תמיכה בשינוי המשטר באיראן, התנהלות שלדעת מבקריו הינה למראית עין בלבד.
בועידה, שהתכנסה בראשות מנהיגת הארגון מרים רג'וי, נטלו חלק מאות משתתפים מרחבי העולם, בהם הנסיך הסעודי תורכי אל-פייסל, ששימש בעבר כראש המודיעין בארצו וכן אישים אמריקאים המזוהים בדרך כלל עם קו ניצי ובהם הדיפלומט האמריקאי ג'ון בולטון, ששימש בעבר שגריר ארה"ב באו"ם; הסנטור הדמוקרטי האמריקאי לשעבר, ג'וזף ליברמן; וראש עיריית ניו-יורק לשעבר, רודי ג'וליאני. בנאומיהם בפני הועידה מתחו בכירים אלה ביקורת קשה על הרפובליקה האסלאמית, האשימו אותה בתמיכה בטרור, וקראו לשינוי המשטר בטהראן.
כינוס הועידה עורר תגובות חריפות באיראן. שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, שסיים ערב הועידה ביקור רשמי בפריז, מתח ביקורת על ההיתר שניתן לארגון האופוזיציה לפעול בצרפת ואמר כי מדינות אירופה והאזור מודעות היטב למהותו הטרוריסטית.[1] עלי-אכבר ולאיתי, יועצו של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, הצטרף לביקורת והצהיר כי אירוח טרוריסטים לא יתרום לשלום האזורי והבינלאומי.[2] ברשתות החברתיות התגייסו אלפי גולשים איראנים למערכה וירטואלית נגד ארגון האופוזיציה תוך שימוש בתיוגים "איראן שונאת (את) MEK", ו-"לא ל-MEK"',[3] באנגלית ובפרסית. תגובות הגולשים כללו גידופים וקריאות גנאי נגד אנשי הארגון שהואשמו בגרימת מותם של אלפי אזרחים איראנים. הגולשים ציינו כי מדובר בארגון טרור שאינו מייצג כלל את העם האיראני ואינו זוכה לתמיכתו, והדגישו כי ההתנגדות אליו מאחדת את העם, ללא הבדלי אידיאולוגיה או השקפה פוליטית. "אין הבדל בין שמרנים, רפורמיסטים או עצמאים. כולנו מסכימים בנוגע לשנאה למונאפקין [כינוי גנאי לפעילי המוג'אהדין ח'לק שמשמעותו צבועים או מוסלמים מזויפים]", צייצה אחת הגולשות.[4]
הטענה המרכזית כנגד הארגון הופנתה, כצפוי, ביחס להתייצבותו לצד המשטר העיראקי במהלך מלחמת איראן-עיראק. הגולשים כינו את פעילי הארגון "מוכרי המולדת" ו"בוגדים" והאשימו אותם בשיתוף פעולה עם משטר הבעת', בשעה שזה התקיף את אזרחי איראן בנשק כימי בקיץ 1987. "כאשר הנשים והילדים האיראנים רעדו מפחד הטילים העיראקים, שתו המוג'אהדין ח'לק פאלודה [משקה איראני צונן]", נכתב באחת התגובות.[5] רבים מהגולשים הדגישו כי העם האיראני לא ישכח ולא ימחל לארגון בשל כך.
לצד גילויי השנאה כלפי ארגון האופוזיציה, יצאו הגולשים במתקפה גם נגד תומכיו במערב ובערב הסעודית. רבים מהם השוו את המוג'אהדין ח'לק לדאע"ש וטענו כי אין כל הבדל בין תמיכה בארגון האופוזיציה האיראני לתמיכה בארגון הטרור האסלאמי. התמיכה בארגון מצד גורמים במערב, ובראשם פוליטיקאים אמריקאים המקורבים לממשל הנוכחי, הוצגה כביטוי נוסף לצביעות המערב. לטענת המבקרים, בשעה שמדינות המערב מתיימרות להיאבק למען הדמוקרטיה וזכויות האדם ונגד הטרור, הן מאפשרות את פעילותו של ארגון טרור שאחראי למותם של אלפי אזרחים חפים מפשע ולהפרות חמורות של זכויות אדם במחנות כליאה שהפעיל בשנים בהן פעל בגלות בעיראק. "ממשל טראמפ רוצה לתמוך בכת אסלאמית טרוריסטית כדי להביא דמוקרטיה לאיראן. איזו בדיחה חולנית", צייץ אחד הגולשים.[6] באשר לתמיכת ערב הסעודית בארגון האופוזיציה, הרי שהדבר הצית מחדש את העוינות כלפי הסעודים, שמאז החרפת המשבר ביחסיה עם איראן בשנים האחרונות נתונים לגילויי שנאה ואף גזענות מצד גולשים איראנים ברשתות. לצד זה, בלטו גילויי ביקורת ולעג. "ערב הסעודית תומכת במרים רג'וי בתור מנהיגת איראן, אך בתוך ערב הסעודית עצמה אין לנשים זכות לנהוג", צייץ גולש בטוויטר.[7]
גל תגובות הזעם שהתעורר בעקבות כינוס ועידת המוג'אהדין ח'לק בפריז מעיד על עוצמת העוינות הקיימת כלפי הארגון בקרב אזרחי איראן, ובכלל זה מצד מבקרי המשטר. התנהלות הארגון מאז המהפכה האסלאמית נתפסת בעיני רוב הציבור באיראן כבגידה, ששיאה בתמיכת הארגון במשטר סדאם במלחמת איראן-עיראק, המהווה עד היום טראומה עבור האיראנים. על כן, כל תמיכה בארגון האופוזיציה נתפסת בעיני האיראנים כבלתי-לגיטימית וכפגיעה בגאווה הלאומית. רגישות הציבור האיראני להסתייעות בזרים ולהתייצבות לצד אויבי המדינה ניכרת מדי פעם בשיח המתנהל ברשתות החברתיות,[8] ואירועים מסוג זה מדגישים אותה ביתר שאת.
[1] "Iranian FM decries France green light to MKO activities", Press TV, July 1, 2017.
[2] "Velayati Blasts France for Hosting MKO Terrorists", Fars News Agency, July 3, 2017.
[3] #IranHatesMEK , #No2MEK
[6] @Atheist_Iran, Twitter, 1 July 2017. Last accessed 16 July 2018.
[7] @sepehrad2, Twitter, 3 July 2017. Last accessed 16 July 2018.
[8] ראה בהקשר זה את התגובות למכתבם של פעילים איראנים גולים לנשיא טראמפ בקריאה להחריף את הסנקציות נגד איראן: רז צימט, "מבקרי שלטון או בוגדים? התגובות ברשתות למכתב הגולים האיראנים לטראמפ", ביהייב (השיח ברשתות החברתיות במזה"ת), כרך 5, גיליון 1 (ינואר 2017).