התגובות ברשתות באיראן לניצחון חסן רוחאני בבחירות לנשיאות

חרף מתקפת הטרור שביצע ארגון דאע"ש בטהראן ב-7 ביוני, עומד ניצחונו הסוחף של חסן רוחאני בבחירות לנשיאות איראן שהתקיימו ב-19 במאי, במוקד השיח הציבורי ברשתות החברתיות. הרשתות שימשו במהלך מערכת הבחירות כלי מרכזי בידי המתמודדים משני הזרמים הפוליטיים המרכזיים לניהול מסע הבחירות שלהם. ואולם, עם היוודע התוצאות, הפכו הרשתות לזירת פעילות עיקרית עבור תומכי הנשיא להביע את שמחתם ולהעלות את דרישותיהם מהנשיא שנבחר מחדש. זאת בעוד תומכי המועמד היריב, איש הדת השמרני אבראהים ראיסי, בחרו  להדיר רגליהם מהרשתות בתום מערכת הבחירות.

מערכת הבחירות לנשיאות התאפיינה בשימוש נרחב שעשו כלל המועמדים ברשתות כאמצעי לגיוס תמיכה ציבורית, שלא הוגבל הפעם לתומכי הנשיא מקרב הרפורמיסטים שנוכחותם ברשת בולטת מזה שנים. גם המתמודדים השמרנים, ובראשם איש הדת ראיסי, בלטו בנוכחותם המשמעותית ברשתות מתוך הכרה בהשפעתן הרבה ובפוטנציאל הטמון בהן להעברת מסרים בצורה יעילה והמונית. מאמצי המועמדים השמרנים לנצל את הרשתות על מנת לגייס תמיכה מצד האזרחים, ובמיוחד צעירים, גברו ככל שמערכת הבחירות התקרבה לסיומה. הגדיל לעשות אבראהים ראיסי כאשר ימים ספורים טרם מועד הבחירות העלה לרשת את תמונתו בחברת הראפר האיראני הידוע אמיר תאתאלו. הפצת התמונה נועדה, ככל הנראה, לשפר את תדמיתו בקרב הצעירים, אך למעשה עוררה בעיקר תגובות לעג כלפי איש הדת השמרני הידוע בהתנגדותו הנחרצת לכל ביטוי של חדירה תרבותית מערבית, ובכלל זה מוסיקה מערבית, והואשם לפיכך באופורטוניזם.

על חשיבותן של הרשתות במערכת הבחירות ניתן ללמוד גם מהעניין הרב שהן עוררו באמצעי התקשורת המסורתיים. במאמר שפורסם בעיתון הרפורמיסטי "אעתמאד", הוגדרו הרשתות כ"אמצעי החשוב והמשפיע ביותר בבחירות". במאמר נטען כי ניצחונו של  רוחאני התאפשר במידה רבה בזכות התכנים שהועלו לרשתות על ידי אזרחים תומכי הנשיא שהצליחו להשפיע על "הקולות הצפים", כמו גם בזכות רשת אינסטגרם שהעבירה את נאומי הבחירות של רוחאני בשידור חי לעשרות אלפי אזרחים והציעה בכך חלופה לערוצים הממוסדים ברדיו ובטלוויזיה הנשלטים בידי מוסדות המשטר שאינם נבחרים על-ידי הציבור.[1]

עם היוודע תוצאות הבחירות הוצפו הרשתות בגילויי שמחה מצד תומכי רוחאני, שהעלו את תגובותיהם תוך שימוש בתיוגים (האשטאגים) כדוגמת "סיפור הגבורה של [חודש] ארדיבהשת [החודש האיראני המקביל למאי]", "ניצחנו" ו"עד שנת 1400" [השנה האיראנית המקבילה לשנת 2021, מועד הבחירות הבאות לנשיאות]. התגובות כללו העלאת סרטונים מחגיגות הניצחון של תומכי הנשיא ברחבי איראן וברכות לנשיא הנבחר, גילויי שמחה לאידו של ראיסי, והעלאת תמונות מנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית, ובראשם הנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי, שתמונותיו אסורות בפרסום באמצעי התקשורת הממלכתיים.[2] 

במקביל לגילויי שמחה, ניצלו תומכי רוחאני את הרשתות כדי לבטא את ציפיותיהם ודרישותיהם מהנשיא לקראת תקופת כהונתו השנייה. רבים מהם הדגישו כי על הנשיא לנצל את ניצחונו על מנת לממש את ההבטחות שפיזר במהלך מערכת הבחירות ולא להתייחס לתמיכה הציבורית בה זכה כמובנת מאליה. "מר רוחאני! החל מהיום נפקח על התנהלותך ונישאר מבקריך. יכולת ההתמדה של [תנועת] הרפורמות תלויה בביקורת, ובימים אלה יש מקום רב לביקורת", צייצה אחת הגולשות.[3] הגולשים האיראנים יצרו את התיוג "אילו הייתי רוחאני" והעלו תגובות בהן פירטו את דרישותיהם מהנשיא, בעיקר בנוגע לשיפור המצב הכלכלי ולהרחבת חירויות הפרט.[4] ניתן להסביר תגובות אלה באכזבה - גם מצד תומכי הנשיא - מהישגיו המוגבלים של רוחאני במהלך תקופת כהונתו הראשונה, ובמיוחד ביחס לפתרון מצוקותיהם הכלכליות של אזרחי איראן וכן להבטחותיו לשפר את מצב זכויות האדם. שליטת השמרנים ברוב מוקדי הכוח המרכזיים באיראן, ובכלל זה לשכת המנהיג, הרשות השופטת, כוחות הביטחון ואכיפת החוק ומשמרות המהפכה, הקשתה על הנשיא לממש את הבטחותיו. תומכי רוחאני, המודעים היטב למגבלות הכוח שלו, מקווים כעת כי ניצחונו הסוחף יאפשר לו לממש את הבטחותיו ביתר קלות. היטיב לבטא תקוות אלה אחד הגולשים שצייץ בטוויטר: "אילו הייתי רוחאני, הייתי שם כל יום לנגד עיניי את המספר 24 מיליון [מספר המצביעים עבור רוחאני] והייתי אומר לעצמי ללא פחד לגבי כל מה שהייתי רוצה לעשות: לך ותעשה, העם ניצב מאחוריך".[5]

בניגוד לתומכי רוחאני, נוכחותם של תומכי ראיסי ברשת עם היוודע תוצאות הבחירות דעכה באופן משמעותי. מספר גולשים המזוהים עם המחנה השמרני התייחסו אומנם לתוצאות הבחירות, הודו בכישלונם ואף ניסו להסבירו באי-סדרים בבחירות או בכשלים בהתנהלות השמרנים בבחירות. כך, לדוגמה, טען העיתונאי והחוקר השמרני פיאם פזלינז'אד כי ניצחון רוחאני לא היה מפתיע לנוכח פרישתו של ראש עיריית טהראן, מוחמד באקר קאבליאף, מהמרוץ ימים ספורים לפני מועד הבחירות והפצת תמונתו מעוררת המחלוקת של ראיסי עם הראפר תאתאלו.[6] את הדעיכה בפעילות השמרנים ברשת בתום הבחירות ניתן להסביר ביחסם המסורתי המסויג כלפי פלטפורמה זו, והגבלת השימוש בה לעתות בחירות או לצורך קמפיינים נקודתיים. זאת בשונה מהרפורמיסטים הרואים את הנוכחות ברשת הכרחית להפצת עמדותיהם ולגיוס תמיכת הציבור נוכח שליטת השלטונות ברוב אמצעי התקשורת.

מערכת הבחירות לנשיאות איראן מהווה ביטוי נוסף למגמה הנמשכת של שימוש גובר והולך ברשתות החברתיות לצרכים פוליטיים, ובכלל זה לניהול מערכות בחירות. אין ספק כי להתפתחות זו יש השפעה גם על תוצאות הבחירות, משום שהציבור האיראני נחשף למידע שהנגישות אליו הייתה מוגבלת בעבר. הגם שהימין השמרני מכיר כיום בחשיבות הרשתות, הרי שנוכחותם הבולטת והרציפה של הרפורמיסטים ברשתות מאפשרת להם לנצלן באופן יעיל יותר הן בשגרה והן בעת בחירות. הדבר מעמיד את הימין השמרני בפני קושי ניכר לגייס את תמיכת האזרחים וכתוצאה מכך הפער בין הציבור האיראני למוסדות המשטר הנשלטים עדיין על-ידי השמרנים הולך ומעמיק.