תקיפת בסיס חיל האוויר הסורי בעיר חומס שבמערב סוריה על-ידי צבא ארה"ב בלילה שבין ה-6 ל-7 באפריל עוררה תגובות מעורבות ברשתות החברתיות באיראן, המשקפות את עמדתו המורכבת של הציבור כלפי המשבר הנמשך בסוריה. מחד גיסא, גולשים הצדיקו את התקיפה שהתרחשה על רקע מתקפת הגז במחוז אידליב שיוחסה למשטר אסד, ואשר הביאה למותם של למעלה ממאה אזרחים, בהם ילדים רבים. מאידך גיסא, טענו גולשים אחרים כי הפעולה האמריקאית חושפת את צביעות המערב ביחס להתרחשויות במזרח התיכון, והטילו ספק ביעילותה.
בימים שקדמו לתקיפה האמריקאית בסוריה התעוררה ביקורת חריפה ברשתות האיראניות כלפי התקיפה הכימית באידליב, הגם שהגולשים נחלקו בדעתם בשאלת האחריות לתקיפה. בעוד שחלק מהם הטילו את האחריות על הנשיא אסד, אחרים הטילו בכך ספק בטענה שלא היה לו עניין להשתמש בנשק כימי בשעה שהוא זוכה להישגים משמעותיים במערכה נגד המורדים. הביקורת באיראן נגד השימוש בנשק כימי במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה אינה חדשה ומשקפת את הרגישות הרבה לשימוש בנשק מסוג זה בקרב אזרחי איראן, שנפלו בעצמם קורבן למתקפה כימית מצד שליט עיראק, סדאם חוסיין, במלחמת איראן-עיראק.
המתקפה הכימית באידליב עוררה מחדש את הביקורת לא רק נגד הנשיא אסד, אלא גם נגד המשך התמיכה האיראנית במשטרו. "עד כמה אנחנו מדינה עלובה, שאנו תומכים במי שמשליך פצצות כימיות על ראשי האזרחים בעוד שאנו בעצמנו היינו קורבן של פשע כזה", צייץ אחד הגולשים.[1] אין זו הפעם הראשונה שהתערבות איראן בסוריה מעוררת ביקורת ציבורית, בעיקר מצד חוגים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי. גילויי ביקורת בולטים נשמעו לאחר השימוש שעשה המשטר הסורי בנשק כימי נגד מתנגדיו בקיץ 2013, כמו גם בעקבות החרפת משבר הפליטים הסורים. אף על פי שלביקורת זו אין השפעה מעשית על מדיניותה של איראן כלפי סוריה, היא משקפת את עמדתם של חלקים בציבור האיראני שאינם שבעי רצון ממדיניותה הרשמית של ארצם.
על רקע המתקפה הכימית באידליב, ניתן להבין את גילויי התמיכה מצד גולשים איראנים בתגובה הצבאית האמריקאית. רבים מהם הדגישו כי אף שאינם תומכים בנשיא טראמפ, הרי שתגובתו הייתה הכרחית ומוצדקת, במיוחד לאחר שמונה שנות ממשל הנשיא אובמה שהתעלם מפשעיו החמורים של המשטר בדמשק. מספר גולשים יצאו נגד הסתייגותם העקרונית של פעילי זכויות אדם באיראן ובמערב משימוש באופציה צבאית, וטענו כי דווקא הם היו צריכים להצדיק פעולת ענישה בתגובה למסע ההרג האכזרי שמשטר אסד מנהל נגד אזרחיו. הם הדגישו כי מי שאחראי למלחמה הנמשכת בסוריה הוא הנשיא אסד ולא ארה"ב וכי אילו הסכים הנשיא הסורי לקיים בחירות חופשיות בארצו לפני ארבע שנים, היה ניתן למנוע את המשך המשבר ושפיכות הדמים.[2] חלק מהגולשים צידדו בפעולה חריפה אף יותר מצד ארה"ב, ובכלל זה הפצצת ארמונו של הנשיא אסד. הדרך היחידה, לטענתם, לשים קץ למלחמת האזרחים הנמשכת בסוריה היא באמצעות חיסול משטרו של אסד, וכי פעולה צבאית מוגבלת לא תימנע את המשך הטבח שהוא מבצע באזרחיו.[3]
לצד ההסתייגות העקרונית שביטאו פעילי זכויות אדם מהשימוש באופציה הצבאית, היו מי שפקפקו ביעילות הפעולה. אלה טענו כי לא זו בלבד שאין היא מסייעת בפתרון המשבר, אלא שהיא עלולה להאריך את מלחמת האזרחים ולהביא להסלמתה. הם הביאו כהוכחה את התערבותה הצבאית של ארה"ב בעיראק, שדרדרה את המדינה למלחמת אזרחים עקובה מדם. מספר גולשים טענו כי יש לפעול בדרכים אחרות על מנת להביא לסיום המשבר ולסייע לקורבנות מלחמת האזרחים. "במחיר של 50 טילי טומהוק היה ניתן לספק מזון במשך שנה ל-2,000 משפחות של קורבנות המלחמה בסוריה", כתב אחד הגולשים.[4]
מדיניות ארה"ב עמדה אף היא תחת ביקורת והוצגה כנגועה בשיקולים פוליטיים, נוכח התעלמות הממשל האמריקאי מזוועות ומפשעים אחרים המתרחשים במזרח התיכון מדי יום, כולל מותם של מאות ילדים כתוצאה מהמתקפות האוויריות שמבצעת ערב הסעודית בתימן.[5] גולשים רבים הזכירו את היעדר התגובה של ארה"ב כאשר איראן הותקפה בנשק כימי במלחמת איראן-עיראק, והמשך תמיכתה בסדאם חוסיין חרף התקיפה. "היכן היו טילי השיוט האמריקאים בשעה שסדאם חוסיין תקף את הערים והכפרים באיראן בנשק כימי?", צייץ אחד הגולשים.[6] לטענת המבקרים, מדיניות ארה"ב במזרח התיכון מוכיחה כי התקיפה בסוריה לא נבעה מדאגה כנה לאזרחי סוריה אלא משיקולים הקשורים ברצונו של הנשיא טראמפ לשפר את מעמדו מבית. רבים מהם הזכירו את עמדתו של טראמפ נגד התערבות אמריקאית בסוריה לאחר התקיפה הכימית הראשונה שביצע משטר אסד נגד המורדים בקיץ 2013. טענה נוספת שהועלתה נגד הנשיא טראמפ הייתה שבשעה שהוא פועל צבאית בסוריה כדי להגן כביכול על אזרחים חפים מפשע, הוא מונע בצו נשיאותי את כניסתם של פליטים סורים לארה"ב.[7]
ביקורת נשמעה גם כלפי רוסיה, שחרף תמיכתה במשטר הסורי לא מנעה את התקיפה האמריקאית והסתפקה בגינוי דיפלומטי. התגובה הרוסית הוצגה על-ידי חלק מהגולשים האיראנים כהוכחה לכך שלא ניתן לסמוך על מוסקבה, ושאיראן צריכה לסמוך על עצמה בלבד בכל הקשור להבטחת ביטחונה.[8] ברקע לעמדה זו ניתן לציין את החשדנות העמוקה המאפיינת את יחסם של האיראנים כלפי רוסיה. הדבר ניכר, למשל, בביקורת הפנימית החריפה שהתעוררה באיראן בעקבות ההיתר שנתנו שלטונות איראן באוגוסט 2016 למטוסי קרב רוסיים להשתמש בשדה התעופה הצבאי בעיר המדאן שבאיראן לתקיפת יעדים בסוריה.
בשולי השיח סביב התקיפה האמריקאית בסוריה התייחסו מספר גולשים להשלכות הפעולה האמריקאית על המצב הפנימי באיראן ערב הבחירות לנשיאות, הצפויות להיערך ב-19 במאי. חלק מהגולשים, במיוחד בקרב תומכי הנשיא רוחאני, טענו כי הפעולה הצבאית בה נקט הנשיא טראמפ מוכיחה את הצורך לשוב ולבחור בנשיא המתון רוחאני כדי למנוע הסלמה בעימות בין איראן לארה"ב. בשעה שטראמפ משגר טילים לעבר סוריה, אסור לבחור נשיא איראני קיצוני, צייץ עיתונאי בעיתון הרפורמיסטי "אעתמאד".[9] בתגובה, לעג לו אחד ממתנגדי הנשיא רוחאני וטען כי דברי העיתונאי מזכירים לו ילד שמוכן להיכנע לסחיטת בני-כיתתו ולשלם להם, ובלבד שלא יכו אותו.[10]
התגובות ברשתות האיראניות לתקיפה האמריקאית בסוריה מצביעות על עוצמת ההתנגדות בקרב אזרחי איראן לשימוש בנשק כימי הנובעת מניסיונם ההיסטורי. התנגדות זו מייצרת ביקורת ציבורית חריפה כלפי המשטר הסורי ואף נכונות להצדיק במקרים מסוימים פעולה צבאית אמריקאית כנגדו. בד בבד, משתקף בשיח חשש מפני השינוי במדיניות האמריקאית במזרח התיכון בעידן הנשיא טראמפ, שעלול בראיית האיראנים לחולל הסלמה גם ביחסים בין איראן לארה"ב ואף להביא לעימות צבאי בין שתי המדינות. האירוע מאפשר גם הצצה לעמדתו המורכבת של הציבור האיראני ביחס למעורבותה הצבאית של איראן בסוריה המעוררת מדי פעם ביקורת ציבורית, במיוחד סביב אירועים הממחישים את אכזריות המשטר הסורי הנתמך על-ידי מדינתם.