מרחוב "הפועל" לרחוב "מוסאדק": המאבק על הנצחת מורשתו של ראש הממשלה האיראני מוסאדק

הצעה שהועלתה לאחרונה במועצת עיריית טהראן להסבת שמו של רחוב בעיר לזכרו של ראש הממשלה לשעבר, מוחמד מוסאדק (1953-1951), עוררה שיח נוקב ברשתות החברתיות, שהצית מחדש את הוויכוח הנמשך מזה שנים סביב דמותו ומורשתו של מי שהוביל את המאבק ההיסטורי להלאמת הנפט בראשית שנות החמישים. שיח זה משתלב בוויכוח הציבורי על דרכה של הרפובליקה האסלאמית ומשקף את המתח המאפיין את החברה האיראנית בין זהות דתית-אסלאמית לזהות לאומית-חילונית.

בראשית מרץ 2018 הודיע חבר מועצת עיריית טהראן חוג'ת נזרי, כי ועדת התרבות והחברה של העירייה החליטה להסב את שם רחוב "הפועל" (خیابان کارگر) לרחוב מוסאדק.[1] ניתן לתלות החלטה זו בהרכבה החדש של מועצת העיר בעקבות הבחירות האחרונות למועצות המקומיות, שהתקיימו במאי 2017. בבחירות אלה, שנערכו במקביל לבחירות לנשיאות, זכתה רשימת המועמדים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי בניצחון סוחף, כאשר לראשונה מזה 14 שנים זכו מועמדים רפורמיסטים בכל 21 המושבים במועצת העיר טהראן.

ההצעה לקרוא רחוב בטהראן על שמו של מוסאדק עוררה מחדש את הוויכוח ההיסטורי בנוגע למורשתו של ראש הממשלה לשעבר, ששורשיו במהפכה האסלאמית. הלה הודח באוגוסט 1953 בהפיכה צבאית שהתחוללה במעורבות סוכנות הביון האמריקאית (CIA), ולאחר המהפכה הוצג על-ידי כמה ממנהיגיה, שחלקם היו תלמידיו בתקופת פעילותה של החזית הלאומית בשנות החמישים, כגיבור לאומי. הרחוב הראשי של טהראן, שנקרא עד המהפכה על שם בית המלוכה (פהלווי), הוסב ל"רחוב מוסאדק". ואולם, עם התבססות אנשי הדת בשלטון בראשית שנות השמונים, התחוללו שינויים בהתייחסות לדמותו ומורשתו של מוסאדק. אנשי הדת פעלו לטשטוש פועלו בזיכרון ההיסטורי והבלטת תרומתם של אנשי הדת בתנועה להלאמת הנפט. בשנת 1981 אף הצהיר מנהיג המהפכה, איתאללה ח'ומייני, כי מוסאדק לא היה מוסלמי.[2]  זמן קצר לאחר מכן הוסב שמו של רחוב מוסאדק ל"רחוב ולי עסר" על שם כינויו של "האימאם הנעלם" בהתאם למסורת השיעית.

השיח הרשתי בעקבות ההצעה להסבת שם רחוב הפועל לשמו של מוסאדק נתן ביטוי לוויכוח הפוליטי הניטש באיראן בין תומכי המשטר בימין השמרני למתנגדי המשטר ולשוחרי השינוי במחנה הרפורמיסטי. בעוד הראשונים ממשיכים לנקוט עמדה מסויגת כלפי מוסאדק ותולים בו את האשמה לקרע בינו לבין אנשי הדת שתמכו בו בראשית המאבק להלאמת הנפט, מציגים אותו הרפורמיסטים ומתנגדי המשטר כגיבור לאומי וכסמל לשאיפתם ההיסטורית של אזרחי איראן לחירות ולדמוקרטיה.

ואכן, גולשים איראנים המזוהים עם מבקרי המשטר התייחסו להצעת מועצת עיריית טהראן כצעד חיובי שנועד להשיב למוסאדק את מעמדו הראוי בזיכרון הקולקטיבי. אף על-פי כן, כמה מהם הסתייגו מהכוונה להסב דווקא את שמו של רחוב הפועל לשמו של מוסאדק והציעו, למשל, להסב את שם הרחוב הנקרא על-שם איתאללה סיד אבו-אלקאסם כאשאני, איש הדת הבכיר שהיה שותפו הפוליטי של מוסאדק בראשית הדרך, או את שמו של רחוב ח'אלד אסלאמבולי הנקרא על-שם המתנקש בחיי נשיא מצרים לשעבר, אנואר סאדאת. [3]

התנגדויות להצעה נשמעו מצד גולשים המזוהים עם הימין השמרני, שהפיצו את תגובותיהם תחת התיוג: "מבוי סתום מוסאדק" ("#بن_بست_مصدق"). לטענתם, הצעת מועצת עיריית טהראן מנוגדת לעמדת מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח'ומייני, וכל תכליתה לחפות על כישלונות עיריית טהראן. מספר גולשים טענו כי עדיף היה אילו במקום להתעסק בהסבת שמות רחובות, היתה מועצת העיר מקדישה את מאמציה לפתרון מצוקותיהם הקשות של אזרחי העיר. "בעקבות שינוי שם רחוב הפועל למוסאדק על-ידי מועצת העיר, בעיית זיהום האוויר והתחבורה בטהראן נפתרה", צייצה בלעג אחת הגולשות.[4]

המחנה השמרני אף ניצל את הצעת עיריית טהראן כדי לתקוף את היריבים הרפורמיסטים השולטים במועצת העיר בטענה שהצעה זו משקפת את נטייתם האליטיסטית והבורגנית ואת הזדהותם עם מעמד הביניים והגבוה על-פני השכבות החלשות ומעמד הפועלים. אחד הגולשים טען כי ההצעה מהווה ביטוי נוסף ל"ריסוק העניים והפועלים תחת גלגלי הפיתוח של הליברלים והטכנוקרטים בקרב תומכי הרפורמות".[5] מגיש הטלוויזיה והבלוגר הרדיקלי וחיד יאמין-פור, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי ההחלטה להסב את שמו של הרחוב היחיד הנקרא על-שם הפועלים משקפת את הנטיות האינטלקטואליות המאפיינות את הרפורמיסטים, אמירה שנועדה להדגיש את הפערים בינם לבין מעמד הפועלים.[6] בתגובה, הואשם יאמין-פור על-ידי חלק מהגולשים בניצול ציני של החלטת מועצת טהראן לצרכים פוליטיים. אחד מהם טען כי אם היה יאמין-פור תומך באמת בפועלים, הרי שהיה מוחה על הפרת זכויותיהם ודיכוים הנמשך על-ידי השלטונות.[7] גולש אחר תהה האם מבקרי ההחלטה היו יוצאים באופן דומה להגנת הפועלים אילו שם רחוב הפועל היה מוסב לשם אחד מחללי מלחמת איראן-עיראק או אחד הלוחמים האיראנים שנהרגו במסגרת המערכה הצבאית בסוריה.[8]

תומכי המשטר בימין השמרני ניצלו את חידוש הדיון הציבורי סביב ראש הממשלה לשעבר גם על מנת לבטא את תפיסתם האנטי-אמריקאית ולטעון כי אין לתת אמון בארה"ב, שהפנתה עורף למוסאדק לאחר שתמכה בו בראשית כהונתו כראש ממשלה, והביאה בסופו של דבר לנפילתו. טענה זו נשמעת באופן תדיר על-ידי ראשי המשטר האיראני ותומכיו, במיוחד על רקע ההסלמה ביחסים בין ארה"ב לאיראן מאז נבחר דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב. "במקום לקרוא לרחוב הפועל על שם מוסאדק, יש לקרוא למבוי סתום על-שמו, על מנת שאף אחד לא ישכח שדרך האמון בארה"ב מובילה למבוי סתום", צייץ אחד הגולשים.[9]

השיח הציבורי על מורשתו של מוחמד מוסאדק משקף היטב את חילוקי הדעות הפנימיים באיראן בין תומכי המשטר בימין הדתי-שמרני, המסתייגים מדמותו ומבקשים להמשיך ולטשטש את זכרונו על מנת להבליט את מרכזיותו של הממסד הדתי בזיכרון הלאומי, לבין תומכי הרפורמות הרואים בו סמל לחירות לאומית, לשלטון החוק ולדמוקרטיה. כמו כן, משקף השיח את המתח המאפיין את החברה האיראנית בין הזהות הלאומית לזהות הדתית-אסלאמית, הנותן את אותותיו באופן שבו פועלים הגורמים השונים לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי. ובינתיים, ניכר כי יש מי שקשובים לשיח הרשתי, שכן בהחלטה שהתקבלה במועצת העיר לאחרונה בנושא, הוחלט על הסבת שם רחוב "הנפט" לשמו של ראש הממשלה לשעבר, ולהותיר על כנו את שם רחוב "הפועל".