מעמד השפה הערבית בישראל

אנו שמחים לפרסם גיליון נוסף בסדרת "עדכן הערבים בישראל , " המוקדש לנושא מעמד השפה הערבית בישראל.

בשנים האחרונות נשמעים בחברה הערבית קולות ביקורתיים המביעים דאגה נוכח הנטייה הגוברת בקרב אזרחים ערבים, ובעיקר בקרב צעירים ובני נוער, לשלב בשפה הערבית המדוברת מספר גדל והולך של ביטויים ומילים בעברית, ולעתים אף להעדיף להשתמש בשפה העברית על פני הערבית בחיי היום יום- . קולות אלה מתריעים כי תהליך זה גורם לשחיקה במעמדה של השפה הערבית בקרב האוכלוסייה הערבית במדינה. החרדה לגורלה של השפה הערבית מסמלת דאגה גדולה יותר לגבי זהותם הלאומית של הערבים במדינה, שכן שפת האם הערבית היא אחד המרכיבים החשובים בזהות זו.

במישור הפוליטי הוגשו בשנים האחרונות הצעות חוק אחדות מטעם סיעות הימין בכנסת, שביקשו לקבע את מעמדה של העברית כשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל, וכפועל יוצא מכך, לבטל את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית במדינה. יוזמות חקיקה כאלה נתפסו בעיני חברי כנסת מהשמאל, יהודים וערבים, כפגיעה במעמדם של האזרחים הערבים בישראל.

 מנגד בלטו לאחרונה יוזמות אחדות שמטרתן לחזק את מעמדה של השפה הערבית. בינואר 2008 , בעקבות הצעת חוק שהתקבלה בכנסת, נחנכה האקדמיה ללשון הערבית ( מג'מע אל הלע'ה אל-ערביה). בד בבד החלו להתגבש הצעות להקמת מוסד אקדמי מוכר בגליל, ששפת הלימוד בו תהיה ערבית. בדצמבר 2009 הכריז שר החינוך גדעון סער כי בכוונתו לחזק את מעמדה של מערכת החינוך הערבית במדינה באמצעות חיזוק מעמדה של השפה הערבית.

החלק הראשון של הגיליון כולל מאמרי עמדה העוסקים בשתי סוגיות מרכזיות: (1) מעמד השפה הערבית במדינת הלאום היהודית; (2) שאלות של שפה וזהות בחברה הערבית בישראל. מאמרים אלה הם תקצירי הרצאות שנישאו בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב ב-23 במרץ 2011.

החלק השני כולל עמדות וידיעות שהתפרסמו בכלי התקשורת, העוסקות במגוון היבטים הנוגעים למעמדה של השפה הערבית ולשאלות של שפה וזהות בחברה הערבית בישראל, וכן עמדות ותגובות בשאלת השחיקה במעמדה הרשמי של השפה הערבית.

בחלקו השלישי והאחרון של הגיליון מובאים נתוני רקע ובהם הצעות חוק לדוגמה העוסקות בשאלת מעמדה של השפה הערבית בישראל.